|
|
עמוד:13
בית השימוש במרחב הסמלי 13 בהקשרים אחרים . בית השימוש נתפס כ"טוב לחשיבה", בהתאם לנוסחה שטבע לוי – שטראוס, מכיוון שמחשבה על לכלוך מחייבת מחשבה על היחס בין סדר לבין אי – סדר, בין קיום לבין אי – קיום, בין צורה לבין חוסר צורה, בין חיים לבין מוות . כל אלה חושפים את מערכות החוקים והמיוּנים של תרבות נתונה . עקרונות היסוד שבבסיס המיוּנים התרבותיים, כמו גם הסדר והארגון בחיים החברתיים, מגוּלמים בסמלים המסמנים את הגבולות או את קווי ההפרדה של המערכות המיוּניוֹת ; 10 ובעיקר — אוסיף ואטען — באלה המציינים את קווי ההפרדה של המערכות המִ ינִ יוֹת, המצויות לפי ג'ויס "במרכז ההוויה האנושית" . 11 בית השימוש משקף ) re - flect ( את בבואתנו כשם שהוא מסייע לנו להרהר בה ) reflect ( , בהתאם לציווי שנחרט על קיר מקדש אפולו בדלפוי, שסוקרטס הנחילו לנו : "דע את עצמך" . היבט זה עשוי להפוך אותו מחפץ סביל ונעתר ) יְרֵחִי ( לחפץ פעיל ומאתגר ) שִׁמְשׁי ( המאפשר לנו לבחון ואף לתקן במקרה הצורך את דמותנו הגשמית והרוחנית – מוסרית . בפרפראזה על דבריו של ההיסטוריון האנגלי בן המאה ה – 18 הלורד אקטוֹן בנוגע למיעוטים, 12 אטען כי "המבחן הבטוח ביותר שבאמצעותו אפשר לשפוט אם חֶבְרָה מתוקנת באמת הוא היחס שלו זוכה ] בית השימוש [ " . בעניין זה אקדים וארמוז כי המלכוד שבו מצוי בית השימוש בתרבות המערבית דומה לזה שבו מצוי בן המיעוטים — יהיה זה האישה או השחור ) קרי, הטבע ( — ביחסו לבן קבוצת הרוב — יהיה זה הגבר או הלבן ) קרי, התרבות ( : "מהרגע שבו מקבל ] השחור, 'ילד הטבע' [ את הפיצול שכפה עליו ] הלבן, 'בן התרבות' [ אין לו מנוח ; ומשעה שכך הדבר, האם לא מובן ניסיונו לרומם את עצמו לרמתו של הלבן ? לטפס בסולם הצבעים שהוא מייחס להם ] . . . [ ] מינִי [ היררכיה ? " . 13 פֶּלַאוּאֶר טוען : "המטרה כאשר אנו עומדים בפני שני מונחים ] . . . [ אינה רק להעמידם זה לצד זה ] או זה מול זה [ , אלא לבנות את הקשר ביניהם . הפילוסוף צריך לקבוע איזו בעייתיות תספק בסיס לביטוי שיטתי של יחסי הגומלין ביניהם" . 14 כדי לבנות את הקשר בין הניגודים הקוטביים הטבועים בתפיסתנו את בית השימוש, נראה כי עלינו להתנתק מן המבנה הדואלי . מסקנה זאת עולה במלוא העוצמה
|
|