מבוא

מתוך:  > אהבת אלוהים > מבוא

עמוד:10

10 אביטל וולמן נחשף המערב הלטיני להשפעה ההולכת וגוברת ) למן המחצית השנייה של המאה ה – 12 ( של התרבות השלישית ) לצד התרבויות, היוונית והלטינית ( שיצאה מתוך אותו כור היתוך הלניסטי, הלוא היא התרבות הערבית, בעיקר זו המוסלמית . תרבות זו עשתה את דרכה למרכז הבמה בשתי המאות הראשונות לספירה האסלאמית באמצעות מסע כיבוש אשר כמעט אין לו אח ורע בתולדות האנושות ; מסע זה ייצב את גבולותיה של התרבות האיסלאמית במאה ה – 9 עד אשר הקיפה שלוש יבשות ומגוון עצום של שפות ותרבויות עתיקות . תרבות זו ירשה כמעט את כל המרכזים העירוניים החשובים של העולם ההלניסטי על אוצרות הידע והתרבות שבתוכם . השפה הערבית — שפה בעלת מורשת ספרותית קדומה, אשר לא שימשה קודם לכן כשפת תרבות מובילה וכשפת האדמיניסטרציה של שלטון חובק עולם — התעשרה עתה גם במילון חדש של מונחים מדעיים ופילוסופיים, שנוצר תוך תרגום הקורפוס ההלניסטי מן היוונית והסורית לערבית והתעשר כתוצאה ממגע עם שורה שלמה של תרבויות נוספות . בתוכה עתידה הייתה לצמוח גם תת – תרבות פילוסופית יהודית ערבית, אשר תשנה באופן רדיקלי את עולם המחשבה והדת של היהדות . ראשיתה של המחשבה הערבית אינה נהירה לנו תמיד די צורכה . הוגים, כאלקינדי או כיצחק ישראלי מהמאה ה – ,9 משקפים מחשבה רוויה בסממנים ניאו – אפלטוניים בדומה למוכר לנו מהעולם הביזנטי והלטיני של הזמן ההוא . ואולם מהר מאוד מתפתחת מחשבה פילוסופית ומדעית, הנוטלת הרבה יותר מהמחשבה האריסטוטלית דווקא, בשלבה את הישגי המתמטיקה, האסטרונומיה והרפואה של העולם העתיק . גם כאן אין מדובר באריסטו בטהרתו, שכן המחשבה הערבית נותרת רוויה ביסודות ניאו – אפלטוניים ואחרים . ואולם עתה — בין אם מדובר ברעיונות אפלטוניים וניאו – אפלטוניים ובין אם ברעיונות מדעיים משל אויקלידס, תלמי או גלינוס — אריסטו הוא המספק את הציר המתודולוגי המרכזי של הלימוד והדיון . עקרונות הלוגיקה והבנייה המדעית שהציב ב אנליטיקות מתווים את דרך החשיבה הנכונה, ומפעלו האנציקלופדי — את דרכה של חכמת הטבע בחקירתה את העולם . הוגים מוסלמיים, כגון אלפרבי במאה ה – 10 ואבן סינא במאה ה – ,11 כבר מייצגים תהליך זה באופנו הבשל ביותר . אין ספק שלמפגש המחודש של המערב עם המורשת התרבותית האיסלאמית — ששיאו במהלך המאה ה – 12 בעקבות מסעי הצלב, התקדמות הכיבוש הנוצרי ) או "הכיבוש מחדש" — הריקונקוויסטה ( בחצי האי האיברי והתאוששותו של המסחר חוצה היבשות — היה תפקיד מכריע בשינוי המגמה של הפילוסופיה והמדע האירופאיים . בין אמצע המאה ה – 12 לאמצע המאה ה – 13 התחולל במרכזי הלימוד של אירופה ) בטולדו, בסיציליה ובנפולי, בפריס, בצפון איטליה, בגרמניה ובאנגליה ( מהפך אינטלקטואלי, שהיו לו ביטויים רעיוניים ומוסדיים בעת ובעונה אחת — מפעלי התרגום יצרו ידע רב שלא היה קודם לכן, ומרכזי הלימוד המתפתחים כוננו מוסדות ידע חדשים . כל אלה הפכו במהלך המחצית הראשונה של המאה ה – 13 לאוניברסיטאות במתכונתן המוכרת עד היום ולשיטת לימוד חדשה הנהוגה בהן — המתודה הסכולסטית .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר