פתח דבר

עמוד:9

9 בראייה רטרוספקטיבית אפשר להבחין שאותם תהליכים שעברו על מערכת החינוך בירושלים עברו בזעיר אנפין גם על צפת . למרות זאת, לצפת הייתה ייחודיות שמחייבת מחקר מעמיק : המרחק והבידוד של העיר, סביבתה הערבית, ההרכב הדמוגרפי של האוכלוסייה – צפת החסידית לעומת ירושלים הפרושית – ההיסטוריה הייחודית שלה, ירושלים הייתה סגורה בין חומותיה ושלחה שלוחות ממעבר להן בשכונותיה החדשות, לעומת צפת שפתוחה הייתה אל מרחבי הרי הגליל . הקרבה של צפת להתיישבות החדשה, המנהיגות המקומית לצד הפלגנות הגדולה, כל אלה ועוד הם סיבות טובות דיין למחקר נפרד או למחקר משווה . ספר זה הוא סקירה ספרותית מעמיקה ורחבה המנסה להאיר את התפתחות החינוך בצפת כפי שעולה ממקורות שונים . תקוותי היא שמחקר היסטורי זה יעזור להתחקות אחרי מיקומם ההיסטורי של מוסדות החינוך בצפת, יביא למיפוי המבנים ולציון שלהם בשילוט מתאים, וישתלב לכדי "דרך החינוך" – מסלול שיספר את הסיפור המופלא של התפתחות החינוך בעיר, מחינוך אורתודוקסי-מסורתי לחינוך עברי-לאומי . ברצוני להדגיש שתי נקודות שהנחו אותי בכתיבת הספר : בספר זה עשיתי שימוש רב בציטוטים בלשון המקור וכן בציון פרטים, במטרה לשמור על · האותנטיות של ההתבטאויות ולאפשר לקוראים "לחוש" את התקופה, את דרך ההתדיינות הציבורית, את העמדות, את הטיעונים, את הוויכוחים ואת הניסוחים שליוו את התפתחות החינוך . בחרתי להרחיב את פרק הרקע על מלחמת העולם הראשונה, היות שאותה מלחמה הייתה · נקודת מפנה משמעותית בהתפתחותה של צפת בכלל ושל מערכת החינוך שלה בפרט . אני תקווה שספר זה יחשוף את התפתחות החינוך בצפת בפני הציבור הרחב, תושבי צפת ומחנכיה, מורי דרך ותיירים וכלל אוהבי צפת . תקוותי שהספר יעורר, יגביר ויעמיק את ההתעניינות של חוקרים ואנשי אקדמיה ויניב מחקרים חדשים העוסקים בהיבטים שונים של צפת העיר ותושביה בדורות האחרונים . תודתי נתונה להנהלת המכללה האקדמית צפת על התמיכה שהעניקו לי ועל שעודדו אותי להביא את כתיבת הספר לסיומה . תודה מיוחדת לעובדי המכללה ולתושבי צפת שנענו לפניותיי והזינו אותי במידע ובמסמכים ששימשו אותי בכתיבת הספר . תודה מיוחדת לחוה, אשתי, שקראה, העירה, האירה, ביקרה ותמכה . קריאה מהנה . שמואל הר נוי, צפת, אוקטובר 2020 , תשרי תשפ"א

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא