בן־גוריון ומאמרי ס. ש. יריב: אידאולוגיה כמסווה לפוליטיקה

עמוד:13

בן-גוריון ומאמרי ס . ש . יריב : אידאולוגיה כמסווה לפוליטיקה 13 המוצהרות׳ של הסדרה ובין ‘יעדי האמת׳ שלה, שהיו לשיטתו ניסיון ‘לעצב את החברה 19 לדברי צור,הישראלית מחדש כשסוכן המהפכה הוא הנוער׳ . השילוב בין הרטוריקה הפולמוסית לבין הצעדים המעשיים מוכיח בעליל כי בפן החינוכי היה טמון היעד האמיתי של על הציונות ועל הקומוניסם של השומר הצעיר . הפן החינוכי היה החלק הגלוי של ניסיונו המהפכני לשנות את כללי המשחק הפוליטי בארץ, כללים שעוצבו בימי היישוב ולא תאמו את צורכי מדינת ישראל . חיבור היעדים הפוליטיים הגלויים למסר החינוכי התמים לכאורה, הסתיר את המגמות הפוליטיות והרעיוניות ארוכות הטווח הטמונות בו . 20 גם יוסף גורני תמה ‘מה הניע את דוד בן-גוריון להיכנס לפולמוס אידיאולוגי פובליציסטי פומבי עם מפלגה יריבה, מעשה שהיה יוצא דופן ויחיד במינו לגבי ראשי ממשלה במדינות דמוקרטיות באותה עת׳ . 21 להשערתו של גורני, ייתכן שבן-גוריון ראה במשפטי פראג הזדמנות לממש סדר יום מוקדם שלו : אפשרות ‘לערוך חשבון היסטורי עם הנטיות הפרו-סובייטיות של השומר הצעיר׳ — בשל דאגתו מפני ‘המטען הרעיוני האנטי-ציוני, לדעתו, שמביאים אִתם חניכי השומר הצעיר עם גיוסם לצבא׳ וכן בשל החשד שקינן בו ‘ [ כי ] יש המשתעשעים ברעיונות של הפיכה פוליטית׳ במפ״ם . כמו צור, גם גורני סבור כי אחת המטרות של פרסום על הקומוניסם הייתה ‘ראייתו את הנוער כאחת האליטות החלוציות שיובילו את “המהפכה הממלכתית״ הציונית במדינת ישראל׳ . 22 ואולם ממאמרו של צור עולה כי מגמות חינוכיות ופוליטיות אלו והמאבק להגשמתן אפיינו את מדיניותו של בן-גוריון קרוב לעשור קודם לכן, 23 והדבר מותיר את שאלת המניע לכתיבתם ומטרת פרסומם בעינה . יתר על כן, בחורף 1952 - ,1953 בניגוד לעמדתה של מפ״ם, הצליח בן-גוריון לקדם את חקיקת חוק החינוך הממלכתי . החוק נכלל בקווי היסוד של ממשלת הקואליציה שהוא הקים בדצמבר 1952 עם הציונים הכלליים, הפרוגרסיבים והפועל המזרחי, ובעקבותיו בוטל זרם- העובדים . 24 הישגיו של בן-גוריון במאבק על מגמות החינוך, בעצם הימים שנכתב ופורסם על הקומוניסם , מעוררים ספק אם הוא נזקק למאבק פובליצסטי כדי לקדם את מדיניות החינוך שלו . עולה שאם בן-גוריון ‘הסתיר׳ את מגמותיו הפוליטיות, ואם לפרסום הסדרה היה יעד סמוי, אשר אינו מתבהר מתוכן המאמרים ומטרותיהם המוצהרות, כמו שצור סבור, בצדק, הרי גם הוא אינו מצביע על יעד זה . להלן ננסה לבחון מה היו עשויים להיות ‘יעדי האמת׳ שהניעו את בן-גוריון לכתיבת על הקומוניסם . 19 צור, ‘בדידות המנהיג הזקן׳, עמ׳ 283 - 284 . 20 שם, עמ׳ 300 . 21 גורני, ‘סבא היריב׳, עמ׳ 49 . 22 שם, עמ׳ 54 . 23 צור, ‘בדידות המנהיג הזקן׳, עמ׳ 298 . 24 צבי צמרת, עלי גשר צר : החינוך בישראל בשנות המדינה הראשונות , המרכז למורשת בן-גוריון, קריית שדה בוקר ,1997 עמ׳ 236 - 238 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר