בן־גוריון ומאמרי ס. ש. יריב: אידאולוגיה כמסווה לפוליטיקה

עמוד:10

טל אלמליח, דני גוטוויין 10 מאמרי בן-גוריון שילבו בין לעג ארסי לזלזול פטרוני, ויוסף גורני הגדיר את סגנונם ‘״סדו-פוליטי״ : התעללות בהשקפת עולמו של היריב ההיסטורי אשר נקלע למבוכה 2 לא הייתה זו הפעם הראשונה שבן-גוריון השתמש בסגנון הסדו-פוליטית ורעיונית קשה׳ . 3 במקרה הנדון ניצל בן-גוריון את מבוכתו של פוליטי במאבקיו נגד יריביו הפוליטיים . השומר הצעיר לנוכח משפטי פראג . אחד הנידונים במשפטי ראווה סטליניסטיים אלו היה 4 מרדכי אורן, חבר הנהגת השומר הצעיר, שהואשם בבגידה בקומוניזם בשירות הציונות, והדבר הציב את הנהגת התנועה בסתירה בין נאמנות לציונות ובין אהדה לברית המועצות . מבוכתו של השומר הצעיר גברה בזמן פרסום סדרת המאמרים בשל ‘עלילת הרופאים׳, 5 בהמשך אותה שנה קיבץ בן-מותו של סטלין וניתוק יחסיה של ברית המועצות עם ישראל . גוריון את המאמרים לספרון על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר שראה אור בהוצאת 6 מפא״י ( להלן על הקומוניסם ) . המאמץ הניכר שהשקיע בן-גוריון בכתיבת על הקומוניסם מלמד כי הוא ראה בפרסום סדרת המאמרים חלק ממהלך פוליטי רחב, ואולם טיבו של מהלך זה נותר בגדר חידה ומוסיף לעורר תמיהה . המחקר עמד על הקושי לזהות את ההיגיון שהנחה את בן-גוריון והצביע בהיסוס על כמה סיבות אפשריות לפרסום הספרון . לפי הסברים אלו, מתקפת התעמולה של בן-גוריון הייתה צעד מקדים למאבקים פוליטיים וחינוכיים שהוא התעתד ליזום כדי לשמר את ההגמוניה של מפא״י ולכבוש את לב הנוער הישראלי בתנאים המשתנים של עידן הממלכתיות והמדינה, ולשם כך סימן את השומר הצעיר בתור היריב האידאולוגי 7 אולם הסבר אידאולוגי זה עומד בסתירה למציאות הפוליטית ששררה המרכזי של מפא״י . 8 זאת ועוד, גםבשנים 1952 - ,1953 שבהן נחלש מאוד מעמדם של השומר הצעיר ומפ״ם . 2 יוסף גורני, ‘סבא היריב : דוד בן-גוריון ויחסו אל הקומוניזם׳, קשר , 36 ( 2007 ) , עמ׳ 49 . 3 דוד בן-גוריון, תנועת הפועלים והרוויזיוניסמוס , מנהלת הליגה העולמית למען ארץ-ישראל העובדת, תל אביב תרצ״ג ; הנ״ל, שאלות הביטחון וענייני השעה , במערכה , א, עם עובד, תל אביב ,1957 עמ׳ 69 - 87 ; הנ״ל, דברים כהוויתם , עם הספר, תל אביב 1965 . 4 ‘הנוסח המדויק של עדות אורן׳, דבר , 1952 . 12 . 1 ; יחיעם ויץ, ‘מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות : משפטי פראג והוויכוח על הסכם השילומים׳, בתוך : בנימין נויברגר ( עורך ) , ישראל בעשור הראשון , יחידה ,10 האוניברסיטה הפתוחה, רעננה ,2001 עמ׳ 88 - ,91 103 - 107 . 5 על עלילת הרופאים ראו בהמשך הדברים ; סטלין מת ב- 1953 . 3 . 5 ומותו גרם זעזוע רב בעולם הקומוניסטי ; ניתוק היחסים הדיפלומטיים עם ישראל התחולל לאחר שב- 1953 . 2 . 9 ביצעו פעילים של מחתרת צריפין פיגוע בצירות ברית המועצות בתל אביב . היחסים חודשו ביולי ,1953 אך נותקו סופית לאחר 1967 . 6 ס . ש . יריב, על הקומוניסם והציונות של השומר הצעיר , הוצאת מפלגת פועלי ארץ ישראל, תל אביב 1953 . 7 אלי צור, ‘בדידות המנהיג הזקן׳, הציונות , כב ( 2000 ) , עמ׳ 283 - 310 . 8 הנ״ל, נופי האשליה : מפ״ם 1948 - 1954 , מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, קריית שדה בוקר 1998 ; הנ״ל ( עורך ) , לא יוכלו בלעדינו : עמדות מפ״ם בשאלות חוץ וביטחון 1948 - 1956 , יד יערי, גבעת חביבה ויד טבנקין, רמת אפעל 2000 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר