|
|
עמוד:10
מוקדמת ולהתייחס אליה כאל הסוג הטוב ביותר, או אולי אף היחיד, של הצלחה . המחיר של הנטייה הזאת הוא הטלת דופי באלה מאיתנו המגלים את כישרונם בשלב מאוחר יותר בחיים, מה שגורם לפגיעה בציבור ובחברה כולה . זה לא היה ככה תמיד . ג'ואן, בת ,53 היא פורחת מאוחר . שנות העשרה של חייה עברו עליה באומללות ובחוסר יציבות . אמה סבלה מטרשת נפוצה . אביה הצליח לפרנס את המשפחה, אך היה אדם תקוע רגשית ולא התמודד היטב עם מחלתה של אשתו . ג'ואן ואביה כמעט שלא החליפו מילה זה עם זה במהלך שנות התבגרותה . בבית הספר ג'ואן לא התבלטה . ציוניה היו טובים, אך לא טובים מספיק כדי לזכות אותה באותות הצטיינות . אחד ממוריה זכר אותה כתלמידה נבונה, אך די שגרתית . כנערה מופנמת, ג'ואן צלחה את שנות בית הספר התיכון מבלי למשוך תשומת לב מיוחדת . היא לא הצליחה להתקבל למכללה היוקרתית עליה חלמה . במכללה אליה כן התקבלה המשיכה להתנהל בבינוניות . הישגיה אפשרו לה לעבור משנה לשנה, אך לא הרבה מעבר לכך . לדברי אחד המרצים שלה, היא הפגינה עניין רב במוזיקת הרוק האלטרנטיבית לה נהגה להאזין בחולמנות, אך לא בחומר הלימוד . כנהוג בקרב בוגרי מכללה נבונים אך נטולי מיקוד, ג'ואן שקלה להירשם ללימודי תואר שני, אולי בתחום הוראת האנגלית . עם זאת, התנסותה הראשונה בעולם התעסוקה היתה צנועה יותר : היא התקבלה למשרה פקידותית זוטרה . למשך זמן מה עבדה כמזכירה בלשכת המסחר המקומית . מתוך שעמום התחתנה ג'ואן בפזיזות עם גבר ממדינה זרה, אותו פגשה במקרה, והביאה איתו לעולם תינוקת . אך ג'ואן ובן זוגה לא התאימו כלל זה לזה . היא היתה חולמנית ואדישה, ולעומתה הוא היה הפכפך ונטה לפרצי אלימות . בני הזוג התגרשו כעבור שנתיים, אף שהיתה להם ילדה משותפת, על רקע רמיזות לאלימות במשפחה . 10 פורחים מאוחרפורחים מאוחר
|
|