|
|
עמוד:14
14 ׀ גשרי הכלכלה מיליציות עצמאיות, היסטוריה עקובה מדם ועוד ועוד . במזרח תיכון כזה אין הרבה סבלנות לחולמים ולאנשי חזון . ודווקא בשל כך, ספר זה בוחר להתעסק בדבר היחיד שמשותף כמעט לכל המזרח התיכון : מציאות כלכלית מורכבת ( גם בקרב המדינות ה"עשירות" ) ושאיפה, הן של המנהיגים והן של האזרחים, לשפר אותה . לכן, הספר הזה נטוע עמוק בריאליזם הפוליטי . מבקרי הספר אולי יאמרו שהטענה המופיעה בו היא אופטימית מדי למזרח התיכון, שבו מנהיגים מקבלים החלטות על בסיס אידיאולוגיה, דת ושיקולים רגשיים, ולא על בסיס שיקולים רציונליים . מי שחושב שהכלכלה יכולה להתגבר על העוינות לישראל, כך תאמר הביקורת, הוא תמים במקרה הטוב . אך כדאי במקום זאת להתרשם מכל העובדות שכבר נקבעו בשטח . אותם מבקרים היו ודאי אומרים את אותו הדבר לפני מספר שנים על הסיכוי להתרחשות של "הסכמי אברהם", עסקאות הגז עם מצרים וירדן, נתיב הסחר העקיף בין ישראל למדינות המפרץ והגדלת מכסת העובדים מירדן באילת — כולם קשרים כלכליים אשר מתרחשים היום ונראו כבלתי אפשריים לפני שנים בודדות . החשיבה שניתן לקיים שיתוף פעולה אזורי היא לא מנת חלקם של חולמים בלבד . על פי סקר של מכון מיתווים, 74 אחוזים מהציבור הישראלי סבור שניתן לקדם שיתוף פעולה כזה, ורק 14 אחוזים חושבים שהוא 14 לא אפשרי . תמים הוא מי שחושב שכסף וכלכלה אינם שיקולים מרכזיים אצל מרבית האנושות, גם אצל מרבית האידיאולוגים . ודווקא במזרח תיכון שמבוסס על אידיאולוגיות, תקווה להתקדמות במישור המדיני לא מצויה בחתימה עתידית על הסכם שלום מרהיב, אלא באמצעות מינוף האינטרס הכלכלי שקיים גם אצל הגדול שבשונאי ישראל . ייתכן שחלק מהרעיונות המתוארים להלן ייראו לקוראים "מחוץ לקופסה", אך האמת היא שהם מבוססים על מניע פשוט מאוד הקיים בלבו של כל אדם ומנהיג . ייתכן שלהתפתחויות בזירה הבינלאומית, כגון היבחרו של ג'ו ביידן לנשיאות ארצות הברית, תהיינה השלכות על המזרח התיכון
|
|