הקדמה

עמוד:10

10 אתי אלישע, ענת זליג, אורי תימור ( קבועים מראש ) שאינם בשליטתם ( כגון תורשה, תת – מודע, חוויות ילדות וכד' ) . מודל זה הוביל לתפיסתם של עבריינים כחולים שסובלים מפתולוגיה אישיותית או מחלה נפשית, שיש לטפל בהם כמו בכל חולה אחר . אמנם "הממצאים" של לומברוזו ותלמידיו בנוגע למקור המולד של ההתנהגות העבריינית הופרכו וטיעוניהם אינם מקובלים כיום, אבל דרך החשיבה הפוזיטיביסטית, שהתמקדה בעבריין ולא בעבירה, הניחה לראשונה תשתית תיאורטית ומדעית לחקר תופעת העבריינות, הסיבות והגורמים לה, ומתוך כך גם אפשרויות הטיפול בעבריינים עצמם ( שוהם ועמיתיו, 2009 ; 2013 , . Stephen et al ) . רעיונות חדשים אלו, ברוח הפסיכואנליזה שנשבה ממרכז אירופה, אומצו גם במערבה ובהדרגה גם בארצות הברית, ומשם התפשטו במחצית הראשונה של המאה ה – 20 לשאר מדינות המערב . גישות אלו השפיעו על הטיפול בעבריינים הן במסגרות סגורות ( בתי סוהר, מוסדות לעבריינים צעירים ) והן במסגרות פתוחות בקהילה ( שירותי מבחן ) . את השיטה הפעילו בעיקר פסיכיאטרים, כשבהמשך הצטרפו אליהם אנשי טיפול מתחומי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית וקרימינולוגיה, שהחלו לעבוד במוסדות לעבריינים במטרה "לרפא" אותם . המודל השיקומי – רפואי ( "מודל המחלה" ) ששלט בתחום שיקום העבריינים משנות ה – 30 עד שנות ה – 70 של המאה ה – 20 השפיע ביותר על תפיסת העבריינות ושיקום העבריין . אבל הטיפול בעבריינים על פי גישת המודל הרפואי זכה לביקורת רבה בשל חוסר יעילותו, שנובעת, בין השאר, מהתעלמותו מגורמים סביבתיים הקשורים לעבריינות כגון העדר הזדמנויות, חינוך לקוי, חוסר שוויון, אי – צדק חברתי וכיו"ב . האכזבה ממאמצי השיקום על פי המודל הרפואי הגיעה לשיאה בעקבות פרסום דוח מרטינסון בארצות הברית בשנות ה – 70 של המאה ה – 20 . הדוח קבע כי "דבר אינו עובד" ( “ nothing works ” ) בשיקום עבריינים ( 1974 Martinson, ) ועורר סערה גדולה שהובילה לערעור המודל הרפואי ולזניחת מאמצי השיקום באופן כללי . זניחת תחום השיקום הובילה לאימוץ גישה המבוססת על גמול והרתעה ( "אפס סובלנות" ) , שהתבטאה בהחמרת האכיפה, החקיקה והענישה ( לדוגמה, 1976 Von Hirsch, ) . אבל גם הגישה הנוקשה ששלטה במדיניות הענישה בשנות ה – 80 וה – 90 של המאה ה – 20 לא הביאה לתוצאות חיוביות, בעוד שיעורי הפשיעה, מספר הכלואים וה המשיכו לעלות . כישלון מדיניות "אפס סובלנות" הוביל לשינוי מגמה שהתבטא בחזרה למודלים שיקומיים במדינות רבות . בד בבד הובן גם כי יש לשנות את אסטרטגיות הטיפול והשיקום וכן להשתמש בכלים מדעיים על מנת למדוד את היעילות ( Efficiency ) והמועילות ( Efficacy )

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא