|
|
עמוד:13
13 מסע האב אל הממשי "דימויו הנכון" של שם האב בעיני החברה המערבית . הפרק השלישי יעסוק בסרטים המספרים את מסעות שיבת האב חזרה לביתו ולמשפחתו . הסרטים שייבחנו בפרק זה הם השיבה של אנדרי זוויאנגצ'ב ( 2002 ) , פריז, טקסס של וים ונדרס ( 1986 ) ומסע לקיתרה של תיאו אנגלופולוס ( 1985 ) . שלושה טקסטים קולנועיים עכשוויים, המספרים את סיפורו של האב החוזר, או ליתר דיוק את חוסר יכולתו לחזור לאחר שנות נדודים ארוכות הרחק מביתו וממשפחתו . כל האבות בסרטים אלו מוצגים כדמויות החיות בשוליים, לאחר שאיבדו את יכולתם לתפקד במסגרת החברה . אקט החזרה הביתה הוא אקט אמיץ ואחרון בניסיון שלהם לחזור לחברה, שבו הם מנסים לחזור ולהיות חלק מהמשפחה ואף להנהיג אותה במידת האפשר . הם נכשלים במשימה ונאלצים לעזוב את המשפחה כמו ב מסע לקיתרה וב פריז טקסס , או להיהרג כמו במקרה של השיבה . הפרק מראה כי לא ניתן לחזור הביתה, אך עם זאת הוא גם מביא נחמה בכך שעם חזרתו האב מחבר מחדש בין האם שעזבה לבן שננטש ( פריז טקסס ) , חונך את בניו ( השיבה ) או מגלה מחדש את אהבתו לאישה שחיכתה לו ( מסע לקיתרה ) . לצידם ייבחנו בפרק גם מלאכים בשמי ברלין ( ונדרס, 1989 ) במהלך הזמן ( ונדרס, 1970 ) ו נוף בערפל ( אנגלופולוס, 1988 ) . הפרק הרביעי יעסוק בסרטים שמספרים את נדודי האב : מגדל הדבורים של תיאו אנגלופולוס ( 1983 Angelopoulos, ) , נוסטלגיה של אנדריי טרקובסקי ( 1983 Tarkovsky, ) ו הנוסע של מיכלאנג'לו 4 טקסטים נוספים כמו מבטו של יוליסס אנטוניוני ( 1975 Antonioni, ) . ( אנגלופולוס, 1998 ) , מראה ( טרקובסקי, 1976 ) ו קורבן ( טרקובסקי, 1987 ) יהיו חלק ממושא ההתייחסות של פרק זה . שלושת הסרטים המרכזיים בפרק מתארים את נדודי האב, שאינם מובילים לשום מקום, בניגוד למסעו רב-המעללים של אודיסיאוס . שלושת הגברים המתוארים בסרטים אלו אינם דמויות של שוליים, כמו הגברים המתוארים בפרק השלישי, אלא הם דמויות שהצליחו בחייהן : מורה
|
|