|
|
עמוד:13
פתח דבר 13 עצמית והערכה עצמית בקרב מתבגרים ערבים עם הפרעת למידה ספציפית ; ב . לבדוק הבדלים במידה של תפיסת המעורבות ההורית לפי מין הילד ולפי מין והשכלת ההורה . ממצאי המחקר הצביעו על כך שתפיסת מעורבות הורית נמצאה בקשר חיובי עם מסוגלות עצמית והערכה עצמית ; בנות דיווחו על תפיסת מעורבות הורית גבוהה יותר מאשר בנים ; כלל המשתתפים דיווחו שהאימהות היו מעורבות יותר בחינוך שלהם מאשר האבות ; ככל שהשכלת ההורה הייתה גבוהה יותר כך בני הזוג היו מעורבים יותר בחינוך ילדיהם . המסקנה המתבקשת שעולה מממצאים אלה נוגעת לחשיבות של מיקוד תשומת לב מיוחדת בילדים עם הפרעת למידה ספציפית על מנת לזהות את ההתערבות הטובה והמתאימה ביותר עבורם . הפרק התשיעי נכתב על ידי מיה שילה ורבקה הלל ‑ לביאן ונקרא "תחנה בזמן ‑ חוויותיהם של הורים לילדים עם הפרעות התנהגות אל מול מערכת החינוך המיוחד" . במחקר הנרטיבי המוצג בפרק השתתפו עשרה הורים לילדים ( בנים בלבד ) עם הפרעת התנהגות שלמדו במסגרת המיוחדת לפחות שנה . ההורים סיפרו את סיפורם האישי יחד עם חוויות שנחרטו בזיכרונם מתקופה זו . ציר הזמן הסיפורי התייחס לראשית ילדותו של הילד, לצד חוויות במסגרת המערכת הרגילה ועד ללימודיו במערכת החינוך המיוחד ומצבו כיום . מטרת המחקר הייתה לבדוק את חוויית ההורים אל מול בית הספר המיוחד לתלמידים עם הפרעות התנהגות, לצד קבלת מידע על מצב הילד כיום . הממצאים העלו ארבע תמות : חוויית כישלון הילד במערכת החינוך הרגילה אל מול חוויית הצלחה במערכת החינוך המיוחד ; השתתפות ההורים בוועדות השמה במעבר בין מערכות החינוך השונות ; תיאורה של דמות חינוכית משמעותית שפגשו ההורים במהלך לימודיו של בנם ; ומוטיב שיתוף הפעולה הורים ‑ מורים בבית הספר המיוחד . מבט בוחן ומעמיק של ממצאי המחקר מעיד כי עבור ההורים שימשה מערכת החינוך המיוחד תחנה משמעותית בזמן .
|
|