|
|
עמוד:14
14 אורנית רמתי דביר שעל פיה הן עובדות . בדרך משולשת זו התאפשרה בחינה שיטתית של האופנים שבהם החינוך הגופני לוקח חלק בתהליכי ההתהוות וההתנסות של נערות וגופן . שתי מטרות ספציפיות יותר הוגדרו להלן : האחת היתה בחינת יכולתו של החינוך הגופני, כתוכנית לימודים, כפרקטיקה וכהתנסות להכיל מגוון ושונות בעולמן של נערות ; השנייה היתה זיהוי תהליכים ומנגנונים גלויים וסמויים של הכלה והדרה המופעלים כחלק משגרות הפעולה בתחום . המחקר האנתרופולוגי שמובא בספר זה נערך בשני בתי ספר שש-שנתיים המשתייכים לחינוך הממלכתי בישראל : האחד ממוקם בשכונה מבוססת שתושביה משתייכים למעמד בינוני-גבוה, והשני 6 הבחירה בשני בתי ספר כלל תלמידות מהמעמד הבינוני-נמוך . הנבדלים ביניהם במעמדם הסוציו-אקונומי התבססה על ההנחה שמעמד זה קשור לתפיסות השונות של הנערות ביחס לנשיות, 7 בנוסף, כלל המחקר גם ראיונות לגוף ולשימוש הלגיטימי בגוף . עם מורות לחינוך גופני המלמדות בשני בתי הספר האלו ומורות נוספות המלמדות בבתי ספר נוספים בחינוך הממלכתי, ראיונות עם מפקחות ומפקחים ועם מורי מורות המלמדים במכללות המכשירות למקצוע . המחקר התבסס על כלי מחקר מגוונים : ראיונות, תצפיות, קבוצות מיקוד וניתוח תוכן של מסמכים . על מנת לשמור על אנונימיות המשתתפות במחקר, שמותיהן ופרטים שיכולים לחשוף את זהותן הוחלפו . ארבעת הפרקים הראשונים של הספר מניחים את הבסיס למחקר ומתמקדים בידע המתייחס לחינוך הגופני, לפדגוגיה ביקורתית ולנערות ולגופן . הפרקים הבאים מתמקדים כל אחד בהיבט ביקורתי אחר ביחס לחינוך הגופני של נערות בישראל : הפרק החמישי מתמקד בשיח הספורט המארגן ומבנה את החינוך הגופני בישראל, הפרק השישי עוסק בגוף המתהווה בחינוך הגופני, הפרק השביעי עוסק במשמעויות של הגוף הנשי והפרק השמיני בוחן את החינוך הגופני בהקשר של תרבות המראה . הפרק התשיעי מציע מבט אינטגרטיבי ותיאוריה ביקורתית מבוססת גוף על החינוך הגופני של נערות .
|
|