|
|
עמוד:14
14 בנימין איש שלום 7 מנומק היטב את הטענה העקרונית יוסף אביב"י, העלה במאמר שעל פיה הגותו של הרב קוק אינה אלא פירוש לקבלת האר"י, ולא הייתה לו כל זיקה לפילוסופיה המערבית . לעומתו, כמה שנים 8 שלרב קוק לא הייתה כל קודם לכן טען פרופ' אליעזר גולדמן זיקה אמיתית לקבלה, ודווקא הפילוסופיה המערבית הייתה מקור השראה להגותו . בספרי אני עוסק בשאלות אלה בהרחבה, ובמהדורה הנוכחית צירפתי כנספח את מאמרי "בין הרב קוק לשפינוזה וגיתה - יסודות מודרניים ומסורתיים בהגותו של הרב קוק", שבו אני מתייחס למגמה מרכזית שהתפתחה בוויכוח על חקר שאלת מקורות ההשראה של הרב קוק, ובייחוד לעמדתו של אביב"י . בעקבות פולמוס זה הראה 9 שהשפעת הפילוסופיה גם אלחנן שילה בעבודת המוסמך שלו המערבית, לצד הקבלה, ניכרת באורח מובהק . יתר על כן, אביב"י 10 חזר בו במידה עצמו, במאמר נוסף שכתב כעבור כמה שנים, רבה מביקורתו על גישתי והכיר בחשיבות נוכחותם של רעיונות מרכזיים מההגות האירופית במשנתו של הרב קוק . ההתעניינות הגוברת ביצירתו של הרב קוק הביאה כמה מהחוקרים להפנות את תשומת הלב המחקרית להיבטים נוספים 7 . ראו : יוסף אביב"י, היסטוריה צורך גבוה, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר , כרך ב' ( התשנ"ב ) , עמ' 709 - 772 . 8 . ראו : אליעזר גולדמן, "זיקתו של הרב קוק למחשבה האירופית", בתוך : בנימין איש שלום ושלום רוזנברג ( עורכים ) , יובל אורות , ירושלים תשמ"ח, 115 - 122 . 9 . אלחנן שילה, רבדים קבליים בהגותו של הרב קוק, זיקתם לפילוסופיה של היגל ולרוח התקופה , עבודת מוסמך, אוניברסיטת בר אילן, תש"ס . 10 . ראו : יוסף אביב"י, "אקדמות לקבלת הראי"ה", אור חדש גיליון 13 ( כסלו - טבת תשע"א ) , עמ' 16 - 32 . ראו עוד על כך : יואל בן נון, המקור הכפול , עמ' 68 - 69 . לאחרונה יצא לאור ספרו הגדול של אביב"י, קבלת הראי"ה בהוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים ,2018 שמבסס בהרחבה את גישתו בדבר מקורותיו הקבליים של הרב קוק .
|
|