|
|
עמוד:13
13 הרב קוק - בין רציונליזם למיסטיקה כשניגשתי לחקר יצירתו של הרב קוק בחרתי להגדיר את זווית הדיון "בין רציונליזם למיסטיקה", משום שעיון בכתבי הרב קוק מפרספקטיבה הבוחנת את אופייה המובהק של הגותו, ככזו שיש בה מורכבות ומתח פנימי בין יסודות שונים, אינו מתייחס לשאלת היחס בין רציונליזם למיסטיקה בלבד . הוא מאיר את עמדתו הדיאלקטית במגוון נושאים כגון יחסי היחיד והכלל, שאלות של חירות וכורח, סמכות ואוטונומיה, לאומיות ואוניברסליות, מוסר וטבע, קודש וחול, מסורת וחידוש, רוחניות מתפרצת וריסונה . הרב קוק היה איש של ניגודים קוטביים, בעל נפש סוערת וחסרת מנוח, ואולם הוא גם חתר לאיחוי הקרעים שבנשמתו ולחיים מאוזנים המעוגנים במציאות הריאלית והמאופיינים בתחושת אחריות ושליחות . ניגודים וסתירות לכאורה באו לידי ביטוי לא בהגותו המופשטת בלבד, כי אם גם בדרכי התנהלותו הציבורית . היו לו לא מעט התבטאויות שנויות במחלוקת, אולם הוא השקיע מאמץ ניכר לשמור על יחסים טובים עם עמיתיו הרבנים שהסתייגו מגישתו וביקש להימנע ככל האפשר ממחלוקות . גם בתחום העריכה והפרסום של כתביו ניכרת התנהלות מורכבת : מצד אחד רצון להביע את רעיונותיו בצורתם המקורית ללא עריכה וסינון, ומצד אחר קבלת עצתם של מקורביו והסכמה לעריכה, לצנזור ואף לגניזה של כתבים חשובים . שאלת מקורות ההשראה והיניקה שלו אתגרה אף היא את החוקרים והצמיחה פולמוס פורה . העמדה שנקטתי בספרי בנושא זה, שעל פיה הרב קוק הושפע ממגוון של מקורות רעיוניים ותרבותיים, ולצד השפעתה של הקבלה והחסידות ניכרת ביצירתו נוכחות מובהקת של ההגות והרוח המערביות המודרניות, עוררה תגובות מחקריות 6 אחד מגדולי חוקרי הקבלה בזמננו, בכיוונים ובמגמות מנוגדות . 6 . ראו סיכום עדכני בנושא זה : יואל בן נון, המקור הכפול , הוצאת בית מורשה והקיבוץ המאוחד, ,2014 עמ' 64 - 72 .
|
|