|
|
עמוד:14
דורון מצא 14 ודני פילק ( 2006 ) , מתבקש . הגמוניה ניתנת להגדרה כתהליך שבו קבוצות חברתית מגוונות, "הבלוק ההיסטורי", מנסות למצב את הסדר הסוציו ‑‑ פוליטי סביב פרויקט אשר עולה בקנה אחד עם האינטרסים של הקבוצה הדומיננטית ביניהן ( לקלאו ומוף, 2004 ) . ייצוב הסדר הסוציו ‑‑ פוליטי הוא פרויקט המשלב בין יצירת מסגרת פרשנית, המהווה תשתית הרעיונית שעל בסיסה מתנהל הסדר החברתי, ובין השגת שליטה על מוקדי הכוח והעוצמה הכלכליים, הפוליטיים והמוסדיים ( שם : 51 ‑‑ 52 ) . על כן ההגמוניה כרוכה למעשה בשני תהליכים משלימים : המאמץ לייצב את החברה סביב פרויקט מסוים המבטא את האינטרסים של הקבוצה הדומיננטית ; ובה בעת ההתמודדות עם כוחות התנגדות המנסים למנוע ממנה לארגן את המציאות ברוח תפיסותיה ולסכל את מאמציה להחדירן לכל רובדי החברה . המפגש הרעיוני בין מושגי השיח, ההגמוניה וההתנגדות מלמד שההגמוניה משתמשת בשיח הפוליטי כמנגנון השליטה הפרשני ‑‑ רעיוני ומייצרת אותו תוך הסתייעות בסוכנים מגוונים . הבולטים שבהם הם האינטלקטואלים האורגנים, שגרמשי ראה בהם חלק אינהרנטי מקבוצת "הבלוק ההיסטורי" . פעילותם ממוקדת בהבניית שיח, באמצעות ייצור של ידע ורעיונות שלהם מוקנה מעמד של אמת, הנובע ממומחיותם . תכליתם להשריש בתוך הסדר החברתי את מערכת האמונות של ההגמוניה ובאופן זה להבנות מערכת רעיונית דומיננטית שרק באמצעותה מסוגלות שאר קבוצות החברה לפענח את המציאות ולהשתלב בסדר הקיים ( גרמשי, 2009 : 47 ‑‑ 49 ) . זהו המפגש האולטימטיבי בין ידע לכוח המאפשר את קיום הסדר ההגמוני ואת מערכות השליטה של קבוצות מסוימות על אחרות . מנקודת מבט זו, השיח מהווה חלק בלתי ‑‑ נפרד משאלת "המדיניות" בעיצוב הסדר החברתי ‑‑ פוליטי ההגמוני וביצירת פרשנות מוסדית ורעיונית לסדר החברתי הקיים ( פילק, 2006 :
|
|