|
|
עמוד:13
העשור שבו נולדו 'ערביי ישראל' 13 השיח מייצר "משטרי אמת" ( Regimes of Truth ) , מכיוון שלמעשה הוא קובע את דמותה של המציאות, מגדיר ומנסח מה נכון ומה שקרי, מי רשאי להשתתף במשחק הפוליטי ‑‑ חברתי ומי נמצא מחוצה לו ( שם : 10 ‑‑ 11 ) . קביעת דמותה של המציאות אינה פעולה של מה בכך, מאחר שהיא מתווה את גבולות הסדר החברתי ובאמצעותה מעוצבים יחסי הכוח בחברה נתונה ( שם : 15 ‑‑ 18 ) . אין המדובר רק בפעולה רעיונית של עיצוב התודעה, אלא בכזו המספקת את התשתית המובילה ליישום צעדים מעשיים של שליטה ופיקוח מצד קבוצות חברתיות מסוימות על אחרות ולהבניית מוסדות שתכליתם לוודא את שימור יחסי הכוח החברתיים . השיח הוא אם כך חלק בלתי ‑‑ נפרד ממה שמוגדר כשאלת המדיניות ומשמש כלי בידי גורמי הכוח הפוליטיים . באמצעותו מעוצב הסדר החברתי ומערכת היחסים בין גורמים אלה ובין הסביבה והוא מאפשר אגב כך לגבש גם את זהותה ומעמדה של קבוצת בעלי הכוח, על ידי הגדרת אחרותן של קבוצות כפופות . באופן זה מקנה השיח הפוליטי לקבוצות ולגורמי כוח דומיננטיים יכולת לעצב את פני המציאות . הדרך של הפרט והקולקטיב לחוות את המציאות ולפרש אותה נעשית דרך אותם היגדים מפורשים וסמויים שמייצרים לכאורה את הנורמליות הסוציו ‑‑ פוליטית, ובפועל מבנים את מערך יחסי הכוחות במסגרות חברתיות שונות ובעיקר בין מוסדות ציבוריים ומדינתיים לבין האינדיבידואל וקבוצות נוספות . תהליך כינון "משטרי האמת" מייצר לא רק כוח ושליטה, אלא גם ממריץ את כוחות ההתנגדות, שכן הגורמים שכלפיהם מופעל הכוח והשיח אינם סבילים אלא פעילים, יצירתיים, ולרוב הם משוחחים עם בעלי העוצמה ונאבקים עליה . החיבור בין מושג השיח לבין מושגי ההתנגדות וההגמוניה שעוצבו ברמה התיאורטית על ידי התיאורטיקן והפוליטיקאי האיטלקי אנטוניו גרמשי ( Gramsci ) ופותחו על ידי נוספים, בהם למשל שנטל מוף ( Mouffe ) , וארנסטו לקלאו ( Laclau ) ( 2004 )
|
|