|
|
עמוד:12
דורון מצא 12 מפורשות המגובות בטקסטים ממסדיים ברורים, קביעות רשמיות של דרג מעצבי מדיניות בכירים, הצהרות מדיניות והנחיות לגורמי הבירוקרטיה האזרחית והביטחונית . בהיבט זה, יש ממש בטענת אנשי הגישה הזו, מאחר שממשלות ישראל מיעטו להכריז לאורך השנים באופן מפורש וכתוב על עקרונות היסוד המנחים אותן ביחסן אל האוכלוסייה הערבית ‑‑ פלסטינית . ברם, שאלת היחס לאוכלוסייה הערבית ‑‑ פלסטינית והמדיניות כלפיה אינה יכולה להיגזר אך ורק מדיון המצמצם את תכולתו לטקסטים רשמיים ולהחלטות ממשלתיות . מבחינה זו מדייקים גם אנשי הגישה השנייה, שנטו להסתכלות מבנית וטענו כי הדרך הטובה ביותר להתחקות אחר שאלת המדיניות ויחסי הכוח בין המיעוט לבין הרוב הינה באמצעות ניתוח התנהלות ממשלות ישראל, לרבות בחינת העשייה של גופי הביצוע והבירוקרטיה שלה והבנת מכלול הצעדים הפוליטיים, הכלכליים, המשפטיים והאחרים שהופעלו כלפי המיעוט . מהו שיח פוליטי הבנת סוגיית "המדיניות" הממסדית כלפי המיעוט הערבי ‑‑ פלסטיני קשורה בראש ובראשונה בהמשגת המונח "מדיניות" עצמו . המחלוקת, לכאורה, שהוצגה לעיל משקפת את העובדה כי עיקר העיסוק המחקרי בשאלה זו התנהל דרך שתי גישות בינאריות, קרי ‑ הפורמלית והסטרוקטורלית, ועל כן התעלם ממרחב שלם של דיון המצוי בתווך שביניהן . מרחב זה הוא תחום השיח הפוליטי ( Discourse Analysis ) , המהווה לולאה רעיונית המקשרת בין שתי הגישות ומחליש את קוטביות הדיון המחקרי . השיח במובנו הכולל הוא ביטוי ל"יחסי הכוח הנסתרים" בחברה ( פוקו, 2002 : 10 ) . הוא גורם המעצב את תפיסת המציאות ומכאן שגם את הסדר הסוציו ‑‑ הפוליטי ( פוקו, 2009 : 39 ) . ביטויו הם היגדים המגולמים בטקסים לסוגיהם : גרפיים, כתובים, מילוליים ואחרים, במנעד רחב הכולל ציור, שירה, ספרות, גרפיטי, פרסומות, לבוש ועוד .
|
|