|
|
עמוד:14
14 עירית קליינר - פז כבועה אטומה של יצרים, חרדות, הגנות והפנמות המתנהלת במנותק מעולם האנשים האמיתיים שבסביבתו . הנוירוזה, כותב פרויד, הינה א-סוציאלית, מתעלמת מהגיון ומציאות ומעדיפה את הדמיון, וכך גם הפסיכואנליזה במידה מסוימת, מתרחקת מהממשות של הקיום החברתי ומתכנסת בבועה שבה יש רק מטפל . ת ומטופל . ת, מנותקים מהקשר ומהשפעות הסביבה החיצונית . שתי העובדות הללו יוצרות פרדוקס מעניין : מחד, לאן שלא נפנה את מבטנו בשדה הטיפול והתיאוריה הפסיכואנליטית ישנו דגש על יחסים : יחסי אובייקט, השקעה של אנרגיה בזולת, התקשרות, זולת-עצמי - מהיחסים הראשוניים שעיצבו את נפשה של המטופלת ועד יחסיה עם חבריה, ילדיה וכמובן בן זוגה . מאידך, הדגש הקליני בפסיכואנליזה מכוון לחקירה של היחיד במבודד מקשריו הממשיים . הרעיון של טיפול ישיר בזוג וביחסים משפחתיים המתקיימים בפועל התפתח מאוחר יחסית ובאפיקים צדדיים של התיאוריה, המחקר והפרקטיקה הקלינית . האמונה המרכזית בפסיכואנליזה גורסת כי הצמד שבו תתרחש ההחלמה מדפוסי יחסים גרועים יכול להיות אך ורק הצמד הטיפולי . רק בתהליכי העברה והעברה נגדית, ישתחזרו מערכות היחסים השונות ויעוצבו מחדש דפוסים והפנמות בריאות יותר . מבלי להטיל ספק בעוצמתם וחשיבותם של תהליכי הטיפול הפסיכואנליטי האישי, ברצוני להראות בספר זה שהמרחב המשולש שבו מטפלת פוגשת את המטופלים יחד עם "האובייקט" הממשי יכול לשמש זירה נפלאה לחולל שינויים במבנים נפשיים עמוקים, לצד שיפור במערכת היחסים המציאותית . כניסתם של בני הזוג לטיפול זוגי באוריינטציה פסיכואנליטית אינה עוצרת את תהליכי הריפוי האינדיבידואלי . נהפוך הוא, תהליכי העברה מתרחשים ביתר שאת בין שלושת המשתתפים בטיפול ; התובנות והפירושים נרקמים מתוך מגוון נקודות מבט מעשירות, והתהליך הטיפולי הפסיכואנליטי קורה גם קורה .
|
|