|
|
עמוד:11
11 האני בראי העצמי ביון הייתה ביטוי לדחף שלו להכניס את חוויותיו הקשות למערך חשיבה ולהכילה באמצעות העיסוק הפסיכואנליטי, התאורטי והקליני . הכתיבה היא אפוא ביטוי למאמץ להתמרת חוויות רגשיות במערך חשיבה, והמחשבה היא ייצוג של חוויה רגשית . הפירוש האנליטי הוא חוליה בשרשרת התמרות הייצוגים, והוא עשוי לקדם שרשרת זו כאשר מופיעה תקלה . כך גם האם מגיבה כלפי מצוקת התינוק : היא מעכלת את החוויה, חושבת אותה, מקנה לה קוהרנטיות ופשר ומגיבה בהתאם . בספר זה אציג מקרים הנוגעים לכל מיני סוגיות בתחום הטיפול הפרטני, הזוגי והקבוצתי, תחומי המומחיות שלי ; כמה מהמאמרים פורסמו באתר "פסיכולוגיה עברית" . הגישה הטיפולית שאני דוגלת בה ודרכי העבודה שלי הן שמחברות בין כל המקרים, ובטיפול אני משלבת כמה גישות : הגישה הקלאסית של פרויד ( גישת הדחף - גישה אינטרה-פסיכית המדגישה דחפים ) , גישת יחסי אובייקט של קליין ( גישת החסך - גישה בין-אישית המדגישה יחסים ) , הגישות הפוסט-מודרניות, גישת העצמי של קוהוט והגישה האינטר-סובייקטיבית . הגישות הללו משלבות פרשנות ויחסים . הגישה האינטר-סובייקטיבית עוסקת בהשפעה ההדדית שבין המטפל למטופל . אני נוהגת לעשות שימוש רב בעצמי המהדהד את דברי המטופל, בהיותו משאב המספק מידע רב על המטופל ועליי בתוך התהליך הטיפולי . באמצעות מנגנוני העברה, העברה נגדית והזדהות השלכתית אני נעשית שותפה פעילה בדרמת חייו של המטופל, ואני עושה שימוש מובחן ומושכל בחומרים העולים תוך כדי התהליך . בתוך כך עליי לבחון מה שייך לי, בהיותו העברה נגדית . עליי לעבד את החומרים וללמוד מהם, ובה בעת עליי לעבד את מה ששייך למטופל מתוך תהליכי ההעברה, ההזדהות ההשלכתית, ההדהוד וההשפעה ההדדית . כל אלה עליי להחזיר למטופל באמצעות פרשנויות או כל התערבות רלוונטית אחרת . אני משתמשת בלא-מודע שלי כדי לחבור ללא-מודע של המטופל
|
|