|
|
עמוד:12
12 רז צימט במיוחד . אלה נובעים הן ממגבלת השפה החיונית להכרת הפוליטיקה הפנימית והמגמות החברתיות והן מהעובדה שתיווך הידע על איראן בישראל נעשה לרוב על ידי פוליטיקאים, בכירים במערכת הביטחון ופרשנים צבאיים המתבוננים על איראן בעיקר מנקודת מבט ביטחונית . ספר זה נועד למלא חלל חסר ומטריד בספרות המחקרית בעברית על אודות הרפובליקה האסלאמית . ספרו של דוד מנשרי על אודות 4 ממשיך לשמש מקור מרכזי להבנת המהפכה המהפכה האסלאמית האסלאמית והרפובליקה האסלאמית, אך הוא נכתב בסוף שנות ה- 80 של המאה ה- 20 ואינו דן בהתפתחויות שהתחוללו באיראן לאחר תום מלחמת איראן – עיראק ( 1980 - 1988 ) . גם חיבורו הקצר של מנשרי על איראן שלאחר ח'מיני, שהתפרסם ב- ,1999 דן בשני 5 ספרם של העשורים הראשונים של הרפובליקה האסלאמית בלבד . מאיר ליטבק ומשה אהרונוב, שהתפרסם בשנת ,2014 מנתח את ההיסטוריה האיראנית מפלישת בעלות הברית לאיראן ב- 1941 עד 6 ספרו של חגי רם מתמקד בקריאה ביקורתית למהפכה האסלאמית . 7 וספרו של דורון של השיח הפרשני שהתפתח בישראל על איראן יצחקוב דן בהתפתחות הקשרים בין איראן וישראל מסוף שנות 8 בשנים האחרונות התפרסמו גם ה- 40 עד מחצית שנות ה- 60 . שלושה קבצים בעריכת עוזי רבי, דוד מנשרי וליאורה הנדלמן- בעבור, אך אלה מהווים אסופות מאמרים על נושאים מגוונים 9 דווקא הקשורים באיראן בכלל וברפובליקה האסלאמית בפרט . בשעה שהסוגיה האיראנית היא אחת הסוגיות המרכזיות הניצבות על סדר היום הציבורי בישראל קיים צורך חיוני בהשלמת הפער המחקרי ובהנגשת מידע עדכני לקורא בעברית ביחס למגמות ולהתפתחויות המרכזיות שהתחוללו באיראן בעשורים האחרונים . בתעתיק השמות והמונחים מפרסית לעברית בחרתי בגישה המשלבת קרבה רבה ככל הניתן לשפת המקור לצד מידה מסוימת של פישוט, שנועדה להקל על הקורא שאינו שולט בפרסית . הדבר
|
|