שלמות המולדת

עמוד:432

להבינו : שאין השני והדבר בין היסטורי קשר שקיים העובדה, מודגשת ארץ-ישראל על הבריטי למאנדאט בהקדמה יקח, הזה, הקשר של טיבו מה לדעת שירצה וההיסטוריון ארץ-ישראל . לבין היהודי העם המקום איזהו אבינו, אברהם את שם ימצא הוא בו . וידפדף בידו התנ״ך את כמובן, לוותר מסכים בציריך הציוני הקונגרס אבל חברון . — י אבינו אברהם עם הקשור בארצנו אבל, שכם . העיר קשורה הזה השופט של בשמו גדעון . הלאה : מדפדף הוא חברון . על ארץ קשורה יפתח והמצביא השופט של בשמו הללו . המקומות על לוותר מוכנים הציונים ירושלים . הקודש עיר על לדבר שלא הגלעד . על גם לוותר מוכנים הציונים אבל גלעד, היהודית המדינה בשטח נמצא והוא שזוכרו מי יש עוד שאולי היחיד, התנ״כי השם שמור עוד התנ״ך שרוח מה כל ארץ-ישראל, של שאריתה כל את עכו . — הוא המוצעת, החלוקה . למען זה וכל לערבים . למסור הציונים מוכנים בקרבו, — 24 ממני ונוטלים זהובים 25 לי יש אם 7 חלוקה : זאת את מכנים בעצם למה אבל, בהתלהבות לו מסכימים והציונים הציעתו שוועדת-פיל הדבר 1 גזל או זו היא חלוקה כלום אחוזים 4 ל- מחוץ ארץ-ישראל, בכל ערבית מדינה זו אלא חלוקה, בכלל זו אין כך, כל רבה ממנה . ) 315 — 314 עם׳ ב', ! אומים״ ’ כרך , 1938 . 7 . 12 בווארשה, ( נאום ¥ המדינה על המרחפת החמורה הבטחונית הסכנה מן התעלם לאז׳בוטינסקי בימינו נכתבו כאילו ביסודם, והדברים, החוף, שפלת על המשתרעת המקוצצת, : אלה רובו ז רצינית תוקפנות מפני הזה ה״תחום" על להגן אפשר איך אסטרטגית, מבחינה תותחים להעמיד אפשר הערביות הגבעות על גבעות . כולו הערבי השטח ואילו שפלה, הערים את להחריב אפשר שעות במה בתוך מחיפה . מיל 20 ו- מתל-אביב מיל 15 כמטחווי מגיניהם . אומץ למרוח המישורים, את ולשטוף הנמלים, את שימוש מכלל להוציא הללו, הערבי, האירידנטיזם יהיה — ערוך לאין חמור אבל — בלתי-נמנע במידה בה אלא "פיימונט" את לא הזיכרון על מעלה זה ה״תחום" . על ולהשתלם לחזור יחמוד אשר האשורים . של גורלם ואת ארמניה של קיצה את המוצעת הערבית המדינה את במפורש מעודדות הממשלה והן ועדת-הכתר הן שני, מצד או פחות גוש מוקף יהיה הקטן שהיישוב כך בעתיד, שתקום ערבית לפדרציה להצטרף לחוזק . איש מיליון עשרה חמדניים, בעלי-תאבונות שלמאוחד יותר ) 72 — 71 עע׳ ןןן, שכטפן אצל מובא , 1937 הבריטי, הפרמנט צירי אל ( תזכיר * צמאי יהודים למיליוני הצפוי הגורל מן ז׳בוטינסקי נזדעזע מכול יותר אך ששטחה משום טראגי, בהכרח הארץ שערי בפניהם יינעלו כאשר גאולה, 432 המולדת שלמות

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר