|
|
עמוד:432
להבינו : שאין השני והדבר בין היסטורי קשר שקיים העובדה, מודגשת ארץ-ישראל על הבריטי למאנדאט בהקדמה יקח, הזה, הקשר של טיבו מה לדעת שירצה וההיסטוריון ארץ-ישראל . לבין היהודי העם המקום איזהו אבינו, אברהם את שם ימצא הוא בו . וידפדף בידו התנ״ך את כמובן, לוותר מסכים בציריך הציוני הקונגרס אבל חברון . — י אבינו אברהם עם הקשור בארצנו אבל, שכם . העיר קשורה הזה השופט של בשמו גדעון . הלאה : מדפדף הוא חברון . על ארץ קשורה יפתח והמצביא השופט של בשמו הללו . המקומות על לוותר מוכנים הציונים ירושלים . הקודש עיר על לדבר שלא הגלעד . על גם לוותר מוכנים הציונים אבל גלעד, היהודית המדינה בשטח נמצא והוא שזוכרו מי יש עוד שאולי היחיד, התנ״כי השם שמור עוד התנ״ך שרוח מה כל ארץ-ישראל, של שאריתה כל את עכו . — הוא המוצעת, החלוקה . למען זה וכל לערבים . למסור הציונים מוכנים בקרבו, — 24 ממני ונוטלים זהובים 25 לי יש אם 7 חלוקה : זאת את מכנים בעצם למה אבל, בהתלהבות לו מסכימים והציונים הציעתו שוועדת-פיל הדבר 1 גזל או זו היא חלוקה כלום אחוזים 4 ל- מחוץ ארץ-ישראל, בכל ערבית מדינה זו אלא חלוקה, בכלל זו אין כך, כל רבה ממנה . ) 315 — 314 עם׳ ב', ! אומים״ ’ כרך , 1938 . 7 . 12 בווארשה, ( נאום ¥ המדינה על המרחפת החמורה הבטחונית הסכנה מן התעלם לאז׳בוטינסקי בימינו נכתבו כאילו ביסודם, והדברים, החוף, שפלת על המשתרעת המקוצצת, : אלה רובו ז רצינית תוקפנות מפני הזה ה״תחום" על להגן אפשר איך אסטרטגית, מבחינה תותחים להעמיד אפשר הערביות הגבעות על גבעות . כולו הערבי השטח ואילו שפלה, הערים את להחריב אפשר שעות במה בתוך מחיפה . מיל 20 ו- מתל-אביב מיל 15 כמטחווי מגיניהם . אומץ למרוח המישורים, את ולשטוף הנמלים, את שימוש מכלל להוציא הללו, הערבי, האירידנטיזם יהיה — ערוך לאין חמור אבל — בלתי-נמנע במידה בה אלא "פיימונט" את לא הזיכרון על מעלה זה ה״תחום" . על ולהשתלם לחזור יחמוד אשר האשורים . של גורלם ואת ארמניה של קיצה את המוצעת הערבית המדינה את במפורש מעודדות הממשלה והן ועדת-הכתר הן שני, מצד או פחות גוש מוקף יהיה הקטן שהיישוב כך בעתיד, שתקום ערבית לפדרציה להצטרף לחוזק . איש מיליון עשרה חמדניים, בעלי-תאבונות שלמאוחד יותר ) 72 — 71 עע׳ ןןן, שכטפן אצל מובא , 1937 הבריטי, הפרמנט צירי אל ( תזכיר * צמאי יהודים למיליוני הצפוי הגורל מן ז׳בוטינסקי נזדעזע מכול יותר אך ששטחה משום טראגי, בהכרח הארץ שערי בפניהם יינעלו כאשר גאולה, 432 המולדת שלמות
|
|