רעיון היובל

עמוד:423

ידעו ולא ומקור מרעב אנשים יגוועו לא ליובל, יובל שביו בתקופה בינתיים, שם ) ( ראה המ"מין חמש שיטת ביותר . והמדכא המשפיל המחסור חרפת את עצמו ראה לא היובל, לרעיון אשר בני-תרבות . של היסודיים לצרכים תדאג ­ למי מעשית תוכנית להתוות כשרה, השעה את מצא ולא מוסמך, ז׳בוטינסקי היה בה הדרך, של הכללית הסכימה את שירטט רק הוא לאלתר . מושה : בהתווייתה יוחל כי רוצה, תורת על-פי ולא היובל, תורת על-פי ממלכתי פני את הייתי מחדש מלך, הייתי לו לתכנן עליהם ולהטיל חכמים יועצים למצוא הייתי צריך קודם-כול כמובן, הסוציאליזם . ­ היל הקדמון, הבלתי-גמיש, הניסוח אותו שבמקרא . הרמז יסוד על מפורטת תוכנית זו, ועדה אל צו הייתי עורך - - - - - - - המורכבים . בחיינו למימוש ניתן אינו דותי, שעם מהפיכות ונשנות, החוזרות סוציאליות מהפיכות בדבר הרעיון לאמור : כתוב ובו ושימו-נא בימינו . הכלכליים החיים תנאי אל לסגלו הואילו-נא — החוק מצוות הן זאת יכולים החשובים . הפרטים מן אינה במקרא, שנקבעה שנה, חמישים של התקופה : לב אל הסימן על בכלל לוותר אתם יכוליםכן : על יתר אחרות . תקופות-ביניים לקבוע אתם בשעה, חל שה״יובל" לקבוע תוכלו למשל, תכליתיות . של בסימן ולהחליפו הכרונולוגי, סינאט, בית-נבחרים, כגון זה, לצורך מיוחדת סמכות בעל מוסד איזה כך על שימליץ , מאויך או פשוט ברוב-דעות משאל-עם אפשר, או, כלכליים, איגודים של עליונה מועצה וממושכים חריפים משברים של בשעות בערך, אז, יחולו ה״הפיכות" לנכון . שתמצאו ככל חוקיותה את לתמיד, אחת מקדשת, תוכניתכם תהי-נא — העיקר שדרוש . מה הוא והוא — טעם- את זה ממושג נוטלת תהי-נא סוציאלית ; מהפיכה כיום הקרויה תופעה אותה של בדומה המדינה, מחוקת לחלק תקין, לדבר הופכתו תהי גם ודם, אלימות של האיום הלוואי חוקה של סעיפיה בדיקת לשם יוצאת-מן-הכלל לאומית אסיפה של לכינוס ( למשל ) מיוחדת, חגיגית החלטה בלי לקבלו ואין הרגיל, מגדר יוצא הוא אם שאף אמצעי, — זו תשפיע כיצד ולבדוק, לשקול הואילו-נא וכן מראש . במלואו ומנוסח הוא קבוע הנה המשק חיי של הבסיס אותו על ובייחוד הרגיל, הכלכלי המחזור על זה עיקרון הגשמת אך הדרך ; את והורדנו בדעתכם העניין את שקלו-נא ובכן, - - - - - - - אשראי . ששמו מטרתו אל לחתור לשאוף, להמציא, לסחור, לייצר, לחיות, בממלכתנו אדם לכל הניחו-נא ויועבר היובל, יבוא לפרק שמפרק לדעת, גם שעה ובאותה — מוקדמת צנזורה ללא יושביה . לכל בארץ דרור ויקראו הארץ, בכל תרועה שופר ) 178 — 177 עם׳ , והברה ״אומה כרך ; 22 — 1927 . 9 . 25 "מארגען-זשורנאל",היובל״, ( ״רעיון ¥ החב- השאלה על במסה היובל רעיון על השקפתו את והבהיר שב ז׳בוטינסקי התחוללה שכבר המלחמה, סערת בתוך מותו, לפני אחדים ימי□ שחיבר רתית, : עברי צבא להקמת הנואש מאבקו ובעצםמספר, חודשים רעיון את גם התנ״ך מכיל ו״פאה" ) [ "שבת" הללו המוחשיים האמצעים שני לבד 73 סוציאלית . תחיקה של מקטע שיעור לאין רב זה ועם ערוך לאין פחות המהווה היובל, 423 היובל רעיון

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר