פרוליטאריון ומשברו

עמוד:389

הפרוליטארית שבהכררדהעצמית הפאתוים "עבודה" . אינה הרי ו ז "עובד" . או "פועל" של הפיסי המאמץ על אפיים" "זיעת על טראגיות, של מידת-מה על עת בכל היה נשען תמימה שעה זהב, במכרה ביקור אגב פעם, אדם . של כוחו המתיש הבלתי-פוסק, ומעלה מטר 2000 ל' בני-אדם עם תא מוריד שהיה פרוליטאר, של בעבודתו הסתכלתי צלצול על-פי דקות, לחמש ואחת עצומים, גלילים בין במרום ישב האיש בחזרה : אותו ל״עבודה" הדוגמה היא זאת הכול . וזה למטה ; פעם למעלה, פעם מנוף, הניע אי-משם, כלומר בידי, זה מאמר כותב אני בכולם . כמעט או הייצור, ענפי בכל לבוא לעתיד כמות בכך אשקיע הסתם, מן באצבעותי : תנועות כמיליון הכול, בסך לעשות אצטרך במשך שלו במנוף פרוליטאר אותו מאשר גרידא, פיסית עבודה של ערוך לאין גדולה בכל הקלה דווקא, פיסית מבחינה "פועל", של עבודתו תהיה 2030 בשנת תמים . יום הסתם מן אמיתי, פיסי למאמץ האחרון המקלט הפחם, מיכרה אדם . בחיי הפעילות צורות בטמפרטורה הפרש הים, גאות אשדות, נפט, ישמשו לאנרגיה כמקורות ; מכבר יהיה נטוש באווירונים תיעשה משאות הובלת באוקיינוס . והתחתונות העליונות המים שכבות בין לאין רבה פיסית "עבודה" כפתור . בעזרת ושוב האדמה, מן אותם ידריכו — טייס בלי בטנים . המשחקת ריבה על לדבר בלי פסנתרנים, נואמים, סופרים, אז יעשו ערוך למד : אתה מכאן אבל לבוא . ויקדים יתן מי אדרבה, כלל ; מעציב אינו זה כל התמונה זו זמננו, ובמחשבת זמננו של ההווי בכל "עבודה" של היתירה האידיאליזאציה רק לא היסטורית ; מבחינה חולפת תופעה אלא היתה לא בקודש, קרבן של האידיאלית ההרגל העבר . משרידי שריד במעט לא הריהי, בימינו, כבר במידת-מה אלא לבוא, לעתיד באספקלריה הזה, ההרגל עצם — ״עבודה״, במושג ה״ייצור״ מושג את לקשור שלנו מתרחקת אך ארוכה, אמנם אחת, תקופה של משפט-קדום אלא אינו ההתפתחות, של מלבוש מזון, בשבילנו המייצר שה״מפרנם" סנטימנטאלי, ציור אותו מהר . חיש מאתנו אמת ולא ציור-עראי, הוא אף — par excellence ״עמל״ גם בהכרח הריהו מצרכים, ושאר או בתעשייה שירות-חובה על חוקים לחוקק צורך אפילו יהיה לא 2030 בשנת נצחית . לשבת לתור, ויידחקו בעצמם יבואו בני״אדם ; בשבוע פעמיים שעתיים, למשך בחקלאות באפם לנוח כדי סתם, טרקטור, גבי על שדה פני על להחליק או כפתור ליד במרום המייגע . הכדורגל מן מעשה ) 313 — 312 ״רשימות״, כרך , 1932 הפרוליטריון", ( ״משבר יכלו לא והציוני היהודי ברחוב העבודה" "דת שכוהני כלל, מתמיה זה איו מתחת להשמיט כדי בהם שהיה כאלו, ומסקנות כזה הלך-מחשבות לעכל עם התפשרו השנים במרוצת כי אף הרוחני . עולמם כל יסוד את לרגליהם חופשיים מקצועות בעלי גם הכללית" ה״הסתדרות במסגרת והכלילו המציאות אף להודות בנפשם עוז מרהיבים הם אין "נצלניים", מעסיקי-עובדים ואף והולך . מתערער הפועלים מעמד "ייחוד" של יסוד-היסודות עצם כי היום, ומשברו פרוליטאריון 389

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר