|
|
עמוד:374
הבה ולהכריע . לכבוש הזה הכוח לו ( שם ) פע-ך-,ל- . ",ק, פר בפא ל, תנ נננתה נסאפר . פי-ל ןעויני "י א " ,נכלל . "יש", ל״קופ״ - ״יים נולנו עליני , ךבסגילת רד ך ננמ אם תלוי . הוא אחד בספר - עם בתור קיומנו האלה הגבוהות מהדוגמאות רדת ננמיד «ח יי 1 "" - י" - תנו-" כלפי ״,״ ״לעג ״״, את ״, שמע " קיןבו לעייןים _ ע-״ין ״יעו לען-קי עי - י סיסמאות אלא נם ל אין ואתם . פד 0 , - ובת ובאנקים-ישבים גם מתגעגע אמנם לקראתן, התיהרתי ותמיד "• ? ללד■ י < »«לי ! ה > ד ותם האלה המלים את שמעתי קרובות לעיתים בלי אשר הרעיון, הוא וכביר שגיא אבל • ראלד . ליו ייייי, . שי . א□ ? כאלה, לנו יקומו ועוד ממשיים, למוסדות אני יש הסיסמא, בהכרזת ורק אך ותבן, ולבנה חומר ! הסכנה חזית על הצעקנים פלוגת נצעקה, העריך וז׳בוטינסקי דווקא, רעשני בקול צעקה להיות חייבת ה״צעקה" אין כשם אך בר-תועלת . שהוא ובמקום ניתן שהדבר במקו□ בביטוי, המתינות את נ□ להימנע אין רגילים בלתי בזמנים כי להודות, נאלץ ההומאניסטן שז' סתו הקהל שאוזני שבשעה לכך, הסכים כן אלים, אופי בה□ שיש ממעשים, מחלצות- את לחלוץ אלא ברירה אין החרישית, הבת-קול את לשמוע הן, מות : גדולה בצעקה ולפרוץ הקטיפה רוצה . הייתי כאשר ל״חזית-העם" מלעזור יפריעוני ועול-הדאגות שהמרחק מאוד, לי צר היא גם עצה י בעצה-מרחוק גם בצע מה אך עצות . : עברי קבצן כל של כעושרו עושרי אם אותה, לקבל נא ערך . לה אין אתמול, של המאורע על נשענת איננה אם כעיתון : את מחשיב הייתי מאוד למשל : אותה . לשכוח נא — תתאים לא ואם למצב ! תתאים בתלבושת- המופיע לדבר-ביקורת לו יש כפול רווח צה״רי . עיתון עמודי על מתינות-הביטוי להאשים כשתרצו האשמה . בדברי בפרט בדבריכם, להיזהר ונא נא : ועוד וכו׳ . וכו׳ קטיפה, לנו, שידוע כמה "עד תגידו : — שיקר״ בגד, גנב, ״זה תגידו : אל במשהו, שהוא מי פלוני" ! מר של בכיסו הנמצאת מטפחת-המשי על זכות-הקניין למי הוברר, לא עוד בגבולות לעם-ישראל הלאומי הבית את להסגיר חדשה תוכנית על-דברשמועות "ישנן או לתוכנית . . . " יתנגדו לא רשמיים חוגים כי חשש, גם ויש מרובע, קילומטר אלף בעל מחוז לצורכי כאלה נימוסי-ביטוי יתאימו אם מרחוק, המייעץ אני אדע׳ מאין אבל וכו׳ . וכו׳ ז מעטפות-הקטיפה מרוב העוקץ יטומטם לא התוכן, יטושטש לא אם — המקומית, הפעולה בקטיפה׳ דווקא ולאו סתומות-למחצה, כבר הנן הקורא הקהל שאוזני לפעמים, יש כי זר׳ו אם תגיע . צעקה רק למוח, יגיע לא מנומס לחש — ועבה גם בצמר-גפן כי-אם ! נצעקה הבה הצעקנים, אחי דבר, אין הקטיפה, לעזאזל — המצב ( שם ) 374 ועיתונאים עיתונות
|
|