עברית בגלות

עמוד:371

את ג□ לכבוש דעתו, ז׳בוטינסקי נתן כבר זה מכתב כתיבת לפני מספר שנים להקנות הציע הוא העברית . השפה לימוד לרעיון בארצות-הברית היהודי הנוער שנה . מדי בהם לשהות מורגל באמריקה שהנוער במחנות-הקיץ, השפה את שהשתמש המוטיוואציה, מן הד עולה מחנות-קיץ, לאותם שהקדיש במאמר, : ברוסיה עבריים בתי-ספר ייסוד למען מאבקו בעת בה שיזכיר מעורר, גורם חיים, שבה בסביבה, אין אם רבה, ובמהירות שוכחים, העובדות את שושלת- לבין בינה יש קשר מה — בגולה שלכם או שלנו ילדינו יחיו בה והסביבה אותן . במגנצהי קידוש-השם על המתים לבין או המכבים של המלוכה זה דבר טרחת-חינם . בכלל זו אידיאות "לשתול" כי אני, חושש לפעמים ואידיאות . . . מנער ודור דור שכל זה, הואהרי תוכנה האנושות של הקידמה כל איש . בידי עלה לא שלו . המפורסם לרומן טורגנייב קרא ובנים" "אבות הוריו . של עולם-המחשבות את מעצמו וכך — הצעיר של בחינוכו כאבן-פינה להניח האב רצה דווקא שאותו בעיקר,כופר הבן הדבר, יותר בטוח שמא כלל . "להתחיל" לא לדחוק", "לא מוטב אולי העולם . מתקדם בוקר מדי להתרחץ ולאדיבות, ליושר עצמית, דוגמה על-ידי הילד, את להרגיל פשוט ההתבוללות ועל ציון על חושב הוא מה בכך, להתערב ולא — האכילה בעת כראוי ולהתנהג אני זה, בדבר בטוח איני בעצמי מבוסם : עיקרון כעל כך על ממליץ איני קרים ? ועל הרצינות . בכל מדבר אני אולם — ״שמא״ אומר כבעניינים שלי . המורה אלי דיבר בה השפה החינוך : מן וקיים נשאר אחד דבר רק ההוכחה הוא דורי — בשבילי התוכן . מאשר יותר חזקה כאן היא הצורה בחיים, רבים שכחנו ; הרוסית, בגימנסיה המורים לנו שסיפרו מה של התוכן את לכך . ביותר הטובה השפה אבל צחקנו . עצמה, בכיתה אז, כבר בתוכנו, להשריש ביקשו שהם לרעיונות שם . יקרה מה לנו, איכפת לא ; מזמן זרה היא רוסיה מאתנו לרבים אותנו . ״שבתה״ היא בקרב הרחק מפוזרים מתגוררים אנו כי אף שבמוחנו, פינה כל אל דבוקה השפה ואילו עיתונים אנו קוראים מיכאנית, מרצוננו, שלא הרוסית ; מן שונה היא ששפתם עטים, לארץ לעד קשורים להיות השפה אותנו מכריחה וכך ברוסית, לשיחה מקשיבים רוסיים, דאשתקד . כשלג מאתנו רבים מעניינים שבאמת ולעם, עשוי לא הניצחון באמריקה, במיוחד ואולי שלנו, הגולה בתנאי שאצלנו מודה, אני הוא . טוב דבר הניצחון מעשר גם אולם שלם . ניצחון להיות לעולם © ) 1926 . 7 . 26 זשורנאל", "מארגען קודש״, לשון און ( ״זומער-קעמפס V דינקותא גירסא אשר בהורים, ז׳בוטינסקי הפציר שמעבר-לי□ אחרת ביבשת גם העברית, השפה את לבניה□ מלהקנות להסס לא מליבם, נשתכחה טרם ז׳ הטיף אשר את כי לזכור, יש ( אגב, "קשה" . לכאורה, הוא, זה כשדבר שלו . ) בביתו עצמו הוא קיים אחרים, להורים בגלות עברית 371

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא