|
|
עמוד:369
נביא זו . בשאלה ז׳ דן בהן הרשימות, הן רבות יתירה . ב״נימוסיות" הצטיינו את שליוו והעקשנות, הטמפראמנט כלמתגלים בהן מהן, אחת מתוך קטעי□ : הרוממה הציונות מבצרי ל כ על בהגנה ז׳ חסרת-תועלת . לשון היא העברית — מגעת הממשלה שהשפעת כמה עד — בארץ בלבד : אחת במלה לתאר אני יכול החברה, על כזה למצב הנודעת ההשפעה את שבאו שונות, קבוצות ממאות המורכב יישוב, לנוון כל-כך קשה זה אין דימוראליזאציה . עדיין בו שאין מקום רעהו, את מכיר איש אין שבו יישוב שונות : ארצות מעשרים ולא לוחם הוא אדם כל לא סוף-סוף שבו מקום , esprit de corps כל אין אמיצים, קשרים אשתו שגם להבטיח, יכול נלהב ציוני כל לא אפילו מאוד ) . חשוב ( מומנט עקשן אחד כל סימנים מצויים היום כבר הרי — תרצו ואם העברית . של בזכותה ומצדדת ציונית היא לחוש, מתחילים לספר . מה יש אולם פרטים, לספר רצון כל אין דימוראליזאציה . של מסויימים . "גבוהים" חוגים מצד המאוס הקבצני בסנוביזם בירושלים, בפרט זה תהליך מלמטה . ולא "מלמעלה" באה לאומית ללשון שהסכנה כך, על התרעתי כבר לאט' הרי חלש, שהוא כמה כלאולם העברית . תרועת עם להשוותו אין עדיין : חזק אינו משהו לרשותו יש "שרשים", כל לו אין אם וגם נחלש, ואינו יותר מתחזק הוא לאט המכריעים החשובים, שבעניינים הבולטת, העובדה שיטת-המימשל, של הלחץ כל אחר : מחלה חזק, גורם ועוד חסרת-תועלת, לשון היא העברית הלשון המדינה, אזרח חיי של הזחילה . אינסטינקט ממנה : נפטרים אחד בדור שלא ישנה, "מעובררים" . יהיו הרשמיים הטהורים שחייו אחד : מבצר רק ליישוב יש זו סכנה נגד זהו העברית . תשלוט כאן — במת-התיאטרון העיתונות, במת-הנואמים, בית-הספר, ברצונך אם : אחד כל ידע למען בארץ . הלאומית השפה ביטול נגד היחידי המשקל-הנגדי מורה, עסקן, מנהיג, להיות דרגה, לאיזו להגיע או משהו לפועל להוציא עלינו, להשפיע עברית ! — מוקיון ואפילו זמר שחקן, סופר, שהוא היחידי, המבצר בו : להשתמש היום יכול שהיישוב היחידי, המשקל-הנגדי זהו את להרים בחזקת-סכנה, הנמצאת לשוננו של כבודה את ולהפגין בו להחזיק יכול מצידו המפתח תרבותי, הכרח גם אלא הנלהבים, הילדים לשון רק אינה כי להוכיח, שלה, הסמכות שיעשה מי בגידה . זו הרי - זה מבצר לערער היהודית . החברה על להשפעה היחידי קדושה אפילו או אהבה, או שהיא, התלהבות כל בשם שהם, תירוצים מיני בכל זה, דבר היא . בגידה — בגב, נעיצת-סכין רעה, פעולה זו הרי ) 1940 . 1 . 1 ״המשקיף״, ! 1929 . 6 . 13 ״היינט״, ארץ-ישראל", אין ( ״העברעאיש ♦ את עמודיו מעל יטיפו אשר בארץ-ישראל, עברי עיתון נוצר כן בשביל לא הפומביים בחייהם להשתמש השונים היישוב לחלקי מותר כי הרעיון, אם כי מיותרת, איננה הזאת הקנאות ; מותר לא בה . שירצו שפה בכל הכרחית . ) 1929 . 4 . 22 היום״, ״דואר שפתנו״, ״הגנת במקור . עברית ( נכתב בארץ-ישראל עברית 369
|
|