|
|
עמוד:368
לה ושניתן ילידת-הגלות, היא שגםאחרת כתכונה לא אם הזה, ההבדל את נסביר במה ( שם > 7 "אויף-צו-להכעים" — בשפת-הגולה מתאים שם . ¥ שהייתו בתקופת הלשונית ובמצוקתו בעולה להתחשב שלא אי-אפשר כמובן, "שולחן-ערוך - על שמירה תוך לוותר, אין העיקר על אך בארץ, הראשונה : ומנהגי□ הליכות של מסויים אחד, כל ידע למען ארץ-ישראלית, אטיקטה מין לקבוע צריך אחד . בדבר מסכים ^ ני הוא עוון : עברית מבין שאיננו מי עם עברית לדבר היא שטות לשפה . ביחס להתנהג איך למדוה . לא עוד אשרכאלה, בינינו שישנם מפני הארץ, בבתי העברית את להשתיק שאיננו למי אבל הישפה, את שלומד למי הראשון בזמן והקלות הנחות מיני כל לעשות צריך הציבורי . הלחץ כובד מלוא את להראות צריך מעטים ) ואינם כאלה, ( יש ללמוד גם רוצה ואשה איש מכל אבל נאומים, לנאום כדי עד שילמדו ידוע, גיל מבני לדרוש אי״אפשר לקביע צריך להבין . כדי עד ילמדו כי לדרוש, אפשר בחברה, אקטיווי מקום התופשים מאוד וטוב שני . מצד ומרשלנות אחד מצד מהגזמות למנוע כדי "אטיקטה", יש אבל הדדית . בהסכמה האטיקטה פרטי את ולעבד להתייעץ הצדדים שני יכלו לו היה, נמצאת ללשון ביחס : הוא והעיקר להסכמה,מקום אין בו, תכירו לא אם אשר אחד, עיקר כלפי לשפתו להילחם מוכרח היישוב - - - - - - - - - - - - - המלחמה . במצב העברית ארץ-ישראל ביותר . הקשה אולי, הוא, הפנימי והצד והיהודים ] , הערבים [ האנגלים, צדדים שלושה הם משועבדים ההכרח מן — גן-עדן ממתקי שאר וכל והנימוס החופש כאלה, בתנאים לעולם אבל החדש, העולה חיי את תועלת בלי למרר שרוצה מי אין המלחמה . לצורכי אותן מכל השני ייהנה כי יודע, ואינו עברית יודע בין ההבדל יטושטש כי נסכים, לא העולה הנה יבוא להשתעשע לא לראשון . ישנן אשר במדינה, בציבור, בחברה, הזכויות — חשמל . פנסי לא נוחים, בתים לא דרכים, לא — הסוכן מן דבר פה ימצא לא החדש . זועפים, שכנים אפיים, זיעת של כפולה מנה הדורש טבע יתושים, חום, ימצא מצוא אבל יוסף . את ידע לא אשר פרעה גם ואולי המבול, שלפני הדור מבני מנהיגים גם ואולי בין הארץ . את יבנה אלה, בכל שיעמוד מי יברח . — אלה כל את לנשוא יוכל שלא מי מסכימים, הלא ? ההבדל איה הבניין . חלק זה גם כי הלשון, משא גם יהיה המעמסות שאר מקדחת, יסבול ביצתו, את עוד ייבש שלא ומי באוהל, יגור בית, לו בנה לא שעוד כל כי על גם חל הזה העיקר קרוע . בגד ילבש חדש, בגד לקנות כדיעוד הרוויח שלא מי ( שם ) קנאות . חחי — קנאות לזה נחוצה ואם השפה . ענייני ¥ פתח בארץ-ישראל העברית השפה פרימאט על קנאית לעמידה מלחמתו את היתר, בין ימיו . לסוף עד ממנה הירפה לא ומאז , 1919 בשנת ז׳בוטינסקי תמיד לא פעולתו שאמצעי השפה", מגיני "גדוד של הנלהבים מתומכיו היה 363 בארץ-יסראל עברית
|
|