|
|
עמוד:367
כל ילמדו בו מבית-הספר,תצמח שהישועה בכך, נחמה מצא לא ז׳בוטינסקי גם נודעת האד□ של נפשו על ניכרת השפעה כי העברית . השפה את ילדינו בחברה עברי בית-ספר חניך גם יתבולל מהרה שעד החשש, וקיים לסביבה, עברית, בלי בארץ להתקיים אפשר כי בעיניו, יראה "אם — לועזית הדוברת שכבות בכל מקובל הציבור, על חביב להיות המעדנים, מכל ליהנות וגם שיתאמץ עולה, מכל לדרוש יש לפיכך היישוב" . בהנהלת משתתף החברה, — ? מנשוא כבד נטל זהו וכי למעשה . הלכה בה ולהשתמש השפה את ללמוד ללמוד אותו מכריחים אם החדש, העולה כיתפות על כביכול, שמטילים, הנורא, בקושי אבל קל . דבר איננו שפה לימוד כמובן, מאמין . אינני הזה הנורא בקושי — עברית, ללמוד הוא משתדל באהבה : האלה היסורים את היהודי המהגר מקבל אחרת ארץ בכל לא שם מתאונן . ואיננו רוגן ואיננו כועם ואיננו — ספרדית או צרפתית, או אנגלית, ידידיו, מאת יבקש להיפך . — המקום בשפת במעמדו ידברו אם נעלב, עצמו את ירגיש את השיחה שטף מתוך ולתפוס השפה לצלצול להתרגל יוכל למען ככה, יעשו דווקא כי בארץ-ישראל, רק . . . בוגרים גם אלא כזאת, עושים צעירים רק לא למד . כבד אשר המלים, ואונס ואלימות והכרח כפייה על ומתאוננים עלבון מרגישים העברית לשפה בנוגע ורק ורק אך יש קושי, שאלת כל כאן אין הנרדפים . השמות מן עוד מה יודע ומי — ואילוץ הפסיכולוגיה את ליהודי . ומסרבים לגוי נכנעים — הגלות של הידועה הפסיכולוגיה שאלת לפני כתומר נמתח שעמד יהודי, בחייל באנגליה הראשונים הגדוד בימי ראיתי הזאת בפסיכולוגיה להתפאר אין בכים . ידו את שם — יהודי מפקד אתו ובדבר נוצרי, קורפורל ונימוס . חופש של תורות בסיסה על לבנות ואסור הזאת, ומדברים פרטי, בבית אורחים קבוצית יושבת בארץ-ישראל . ראיתי משונים דברים יתחשבו שלא מבקש, בעצמו הוא אבל הזאת, השפה את מבין אינו מהם אחד אנגלית . אנגלית לדבר ממשיכה והקבוצה ה״כפייה", על-ידי שיחת-רעים תענוג יפחת פן בו, לו, מובנה בשפה מבין, שאינו לאורח, פונים לזמן מזמן ורק צרפתית ) , או רוסית, ( או דבר" . "אין : עונה והוא האוויר, מזג על-דבר הערה להעיר או שעמומו, על צער להביע האיש אותו רואה אני למחרת בזה . זה ומרוצים שמחים הצדדים וכל — און״ גו ״פליז "קנאים" ובכלל גימנסיה, תלמידי שהיו מי או מורים הם האורחים שרוב אחר, בבית אליו פונים כן וכמו אותה, מבין שאיננו בשפה מדברים כן כמו והם ה״נימום", חוש בלי הזה האיש פה אבל לו . מובנה בשפה האוויר מזג על״דבר ובהערות צערם בהבעת לזמן מזמן כי ומטיף, עברית", "רק אדוקי של גסותם על כעם מלא יוצא כנעלב, וקודר זעום יושב הלשון . את ישניאו כאלה באמצעים מוכן מדוע אבל « לעז דוברי בקרב וחרש כאילם לשבת נעים לא כמובן זה ? מה בעבור ואך אתן, לאומי קשר כל לנו שאין שפות בגלל אי-נעימות לסבול זה יהודי לסבול ? מסכים אינו עמנו, בן מכל לקרבנות הראויה הלשון בארץ-ישראל עברית 367
|
|