|
|
עמוד:302
"התביישו" הקודמים בדורות - - - סביבו ; פולחן וליצור בו, להתגאות דעתם על המורגשים ה״נורמאליזציה", סימני שמכל אומר, ואני ביותר . הבולט הסימן זה המל״-האם זולה, פילוסופיה של מהזוו אוהו בכל ההיסוס הוא תועלה ללא ש . חי נבוו יבי היא . שמלחמה יודע . א״ד ל נ . ומו , מ פוט 0 פ ךייי-ף אן ״יא 1 "ווא ״ a 1 ק לח- כל אולם > ה ל מח ןןיא שרעה כשם ךע וכל ברופאים׳ ^ ורך יהיה מחלות, היימות עוד רל סזילר ייי ^ י■ ד ׳ ם ל בח הכרח יהיה — הן אפשריות מלחמות עוד אינו רופא הרי הדבר, הוא כך ואם • ר״יילים החיילי . במקצועו — והחייל שלו הרפואי במדע להתבייש צריך עולה היה לא ולפחות בנסיון-הקסרקטין, דווקא היהודים האפשרות ; לגדר נכנסה זו תופעה עכשיו ; הרי — האחרונות בשנים בחיינו ♦ שתיקה יפה כי — לחייו נשתה בשתיקה העברי . לצבא — השנייה הכוס נהדר שירות לך אין כי יודע, העברי והנוער ; במערכה העומד לחייל, ן הלאומית העבודה שלום על השומר איש-חרב, של משירותו ואציל גוער . אינם — זאת יודעים שאינם ואלה ) 1929 . 4 . 24 היום״, ״דאר כוסות״, ״ארבע במקור . עברית ( נכתב 0 אגל, יש — ספה עוד יש אך היום : עד הכרנו לא הדגל׳ על איננו הוא אדם . והוא — בלב הוא מארב, שתא ץ * ? פוכי ןנצ ? יא : נקומה אז החרב, חי הנער, סי המכ ? י ! הדם חי קצ״ג ) ׳ עמ "שירים", כרך הדגל", ( "שיר 302 מיליטאריזם
|
|