|
|
עמוד:294
בפסוק ועוד בהדרגה — הפרקליט באזני דיבר — בהדרגה הדבר של עיקרו כל אסורד׳ "ומדוע אומר : הזה הפסוק - - - - - - . צרות ק מלים שתי בן פסוק-שאלה אחד, קצר של לקרסוליה ההרסני, כוחה מבחינת תגיע, לא אדירה תעמולה שום כי לי, האמן קיום על ומעולם מאז עומד האנושות של המוסרי שיווי-משקלה זו . קצרה קושיה "אסור", פשוט "אסור" . כתוב ועליהן סגורות דלתות יש ראשונים : מושכלות אכסיומות, הרצפה וקרשי סגורות, והדלתות איתן, מעמד מחזיקות אלה אכסיומות ; ביאורים בלי ואולם בראשית . סדרי לפי מתקיים השמש סביב המזלות ומחזור מתמוטטים, אינם טעות תיפולנה . והאכסיומות — ? ״ אסור ״ומדוע : זו שאלה אחת פעם אך תוצג״נא לכול : בהירותו מרוב להוכיחו כדאי" ש״לא מאליו, מובן דבר היא אכסיומה כי לחשוב, היא אפילו ייתכן, לא ! להוכיחה ייתכן לא אשר הנחה, למין קוראים אכסיומה בשם ידידי, לא, הזה הקצר הפסוק חסל ! — זו קושיה תוצג ואך הוכיחו ! ויתבע : יתמרד כולו העולם אם אין הסגורות . הדלתות כל לרסיסים מתנפצות לפניו רוסית : מאגדה כ״פרח-נפץ" כמוהו "לא או תגנוב" "לא כגון מוסכמות, מצוות-מוסר רק לא "מותר" ! הכל "אסור", עוד הבחילה הבושה, — ביותר הגנוזות ביותר, ה״ממילאיות״ התגובות גם אלא תשקר״, לעפר . מתפורר הכול — הדם קול הפיסית, ) 203 — 202 עם׳ "חמשתם", ( כרך 0 חם יורקים מאוד . קל ותדבר מח . ויהי בגו, להתעללות קץ לשים אנו חייבים בעוז- מצטיינים שעולבינו משום לא — סתם ככה "אגב-אורחא", ללא-דאגה, בפנינו : בזול לחםעולה זח שתענוג משום רק אלא אתנו, להתקוטט דווקא ורוצים נפש מסביבנו ליצור — תפקידנו - - - - - - - - - - - - - - - דבר• יארע ולא לדרכם, וילכו ירקו ירוק קטן שעשוע בעבר, שחיתה מה עוד איננה הלאומי ברגשגו הפגיעה כי הרושם, את מתימאטית, בדייקנות גמורה, בוודאות אחריה תגרור גרור אלא — אין-כסף חינם להיטפל יחדלו שהבריות כדי זח, רושם שייווצר די ובלתי-נעימה . חריפה התנגשות הבינוני האורח כי לחוד . התנגשות בכל "ינצח" מי השאלה, אל קשר כל ללא אלינו, ונאמנה, חזקה כבילה כבול שכבול, מי על רק הוא ונובח שלוות ברייההוא נהיה שבאמת בשעה, רקבנו יפגעו או-אז כלל• רוצח הוא אין ובהתנגשויות נצטרך הראשון במקרה קטטה . לעורר תחילה בכוונה כשירצו או לכך, ראויים רפש או גאה עם : אנחנו מי להוכיח השעה תגיע השני במקרה עצמנו, את לתקן ברגליים . להירמס — יעידו שזח מזוהם, ) 2 כ 4 עם׳ ראשונים", ציוניים "כתבים כרך , 1905 ד״, לעשות עלינו מה ( 294 "מותר"
|
|