|
|
עמוד:269
מתוך ניסיון שנות חמש-עשרה זמני״הנצח׳ של אחד שבריר בחטף נוטלים אתם הננו . על כלל יעלה ולא וסוף-פסוק, הוכחה בעיניכם הוא זה ושבריר שנה, אלפיים קורות נכנעים . ואתם — לאויב היא האחרונה המלה כי אתם, סבורים כך ! על לערער דעתכם מכיר אני לכניעה : משלו דרך אחד לכל כניעה . אלא אינה עושים שאתם מה כן על כי אחד אידיאל להשליך כלומר — הקומוניזם לזרועות עצמם את להטיל החושבים כאלה, בפני הדרך את לנצח-נצחים טבעו מעצם החוסם באידיאל, בזולתו, ולהמירו לאשפתות למלת-הבוז לא אם זה, ממין עריקה על אתם מצפים תשובה לאיזו הראשון . האידיאל כמותכם, נוהגים והאחרים מפי ? נפלטת כשהיא כל-כך, אתכם המרגיזה הזאת, הקצרה וביושר . בצדק המתגרה החזקה, היד למושג כף מוחאים למעשה-העוול, הידד קוראים הם אפילו או למוסוליני או ללנין מחיאת-כף משום יש זה במעשה כי בנפשכם, תדמו אל-נא כוחה את המנצלת מדינה אותה דווקא, לאנגליה כף, מוחאים אתם לאנגליה להיטלר . על ה״מצפצפת" מדינה עלי-אדמות, בעמים האומלל את להשמיד כדי והפוליטי, הפיסי דוגמה לעולם המספקת מדינה החופשי, מרצונה שניתנה עצמה, שלה מלת-חכבוד בעיני- הדוגמה את מחקים אתם שלכם, הגושפנקה את לכך נותנים אתם והנה — מכוערת בכוחו שיש מי להיות, חייב זה כך מאוד, נכון ואומרים : בראשיכם נדים אתם רוחכם, אדרבא, — אינקוויזיציה להקים בידו שהכוח מי ! אותה ינהיג אדרבא, — "צ׳קה" להנהיג לו . . . נוח זה אם יפירנה, אדרבא, — הבטחתו את להפר לאל-ידו שיש מי יקימנה ! עם אתם נמנים אומנם אם הקצרה . מלת-הבוז : עצמה תשובה אותה נשארת שלי תשובתי שכירי-יום, קטנות, נשמות בעלי אנשים בעצמכם, מודים שאתם כפי אנשים, של זה סוג הם יוצאים לעת-ערב, להם שילמוהו לא ואם היום, של לשכרו נתונים מעיניהם שבל מכאן כי בשלום, לכם לכו אדרבא, או-אז, — חדש היכל או חדש מעביד לעצמם לבקש . פוי ! יצורי-אנוש, לא סמרטוטים, המקולל, הדור שאתם היא, אמת ( שם ) ¥ שאלה אחת, פירצה לפחות למצוא הצעירים אחד קיווה עוד אלה בדברי□ גם את בו לתלות האחרון, בקש נאחז הוא ניתנה . טרם עליה שהתשובה אחת, היכן 1 העתודה אבל — : הזועף בן-שיחו את ושאל בני-דורו, ויאושיאושו ? תוחלתנו את לשים לנו נותר עוד ולמה למי ז העתודה את לבשר יחידי, כמעט יצא, כאשר הרצל, של העתודה היתה היכן ן עתודה _ של כביכול, עתודה, אותה כל ז העברית המדינה הקמת על הגדולה בשורתו בו, נלחמו ואף להרצל התנכרו למיניהם "כוחות-החופש" כל הקודם, הדור : אפוא הפטיר ז׳בוטינסקי ליאוש . נתפס ולא נסוג לא והוא אזרח או יהודי בשם להיקרא ראוי אינך — ולא בעצמך, אתה — היא שלך העתודה אין, ואחרת היחידה האמת היא-היא הרי אמת, אמונתך כי אהה בטוח אם אדם . או ממנה חזקה בתבל, האדירה המעצמה היא שלך האמת זאת, ועם תהיה . כי כלל ייתכן ולא מובטח כן השחר, יפציע הלילה לאחר כי לך שמובטח וכשם תהיה . כי ייתכן לא וכלל אין, ( שם ) תנצח . נצח שלך האמת כי לך׳ לאלימות כניעה 269
|
|