כניעה לאלימות

עמוד:267

ממאמר לקוחות אינן לאלימות, הכניעה בעניין הנוגעות הבאות, המובאות גם שטר□ ריאליסטים", של "דור ושמו בפליטון המדובר המניין . מן פובליציסטי הרגיל ) , מן ארוכי□ דברי - קישור מצריך המקוטע ( ושציטוטו בעברית אור ראה בבית-קפה . שולחן ליד ישב שבחברת□ צעירים, חבורת על ז׳בוטינסקי סיפר בו : אוזניו קלטו תמוהים דברי□ אולם בשיחתם . להתערב ולא להתבודד ביקש ז׳ את ולבלוע לכבוש ) 1932 בשנת זה ( היה האלימה יאפאן כוונת על דיברו ה□ דיבר הנתקף, על להגן במקום והנה, וחירותו . נפשו עלשעמד מאנצ׳וריה, חבל מכאן התנהגותו . של וה״פילוסופיה" התוקף בזכות דווקא הצעירים אחד נסיונות על גם בעולם . פירוק-נשק להביא לנסיונות טבעי באורח השיחה עברה אם : צעירי□ אותם של השקפתם תמצית וזו וביקורת . לעג דברי נשמעו אלו לא אף אותו, לחתוך סכין לך ואין אותו, אוכל ואינך נקניק ליטרת בידך יש סכין, נם שיניים לו שיש למי יינתן שהנקניק הדין מן — אותו ללעוס שיניים להגיע מנסי□ עמי□ שני כאשר תפריע, אל — זו בדרך להכריע בכוחך אין ואם הצעיריםאחד לימד השיחה בהמשך . . יריות . של הישן באמצעי הכרעה לידי המשטר של לשמצה הנודעת משטרת-הביטחון ה״צ׳קה", על אפילו סניגוריה הטמאה ה״אינקוויזיציה" למוסד וגם נולדה ) , טרם אז ( ה״גסטאפו" הסובייטי נתמלטה ומפיו ז׳ של חמתו עלתה הללו הדיבורים כל לשמע הצדקה . נמצאה . ״ 1 י ו פ ״ : בלבד אחת מלה מהם אחד אולם מבוכה, תוך דו□ לרגע הצעירים נאלמו זו, חטופה מלה לשמע שעלינו מאוד, מצטערים אנו היקר, אדוני "ראה-נא, : והשיב חיש התאושש זו תופעה בעניין בו שוגים שלך הדור מן שאנשים החנפני, הדמיון את להרוס לעולם, משתייכים אנחנו אנחנו . לא אתם, הנכם בעצם, נוער, ׳נוער׳ . הנקראת עברו-חלפו שלנו עינינו לנגד אתם . התחנכת□ שבו מזה ערוך לאין המבוגר ” . . מדי . רבי□ מעשי-אכזריות רעמי לשמע להתחנך "זכה" שלו הדור גם סוף-סוף כי לנוכחים, הזכיר ז׳ היה הוא לגויים . וגם ליהודי□ זכויות העדר של באווירה בקישינוב, הפוגרומים אותו הביאו אלה כל לסיביר . אכזריים ולגירושים שרירותיים לטאסרי□ עד ' לירות ״ללמוד גם בעולמנו צריך ברירה בלית כי ההכרחית, המסקנה לידי הן- ובית-סוהר סכין כי האמנו, לא כן "אף-על-פי חדש ) . אלף-בית הפרק ( ראה הווידוי בא האלה הדברים בעקבות המדיניות" . בשטח השיטות מיטב הן ג□ הושמע לא ממנו ותהומי עז כי דומה אשר הנוער, של בא-כוחו מפי הנורא : האטומית הפצצה ושבר הגדולה והשואה השנייה מלחמת-העולם זוועות לאחר באותם אמונתכם את נתתם אתם כי אחרת, בדרך להאמין מקום היד, עוד לכם - אתם הם ש ! ,יוםוהללו, יום שיבוא עצמכם, * את השליתם אתם סיביר . בארץ ברעב שגוועו זכינו כבר אנחנו ואילו לטובה . ישתנה הכול ואז העולם, לשליטי ייעשו חסרי״אונים, שבימי האנשים, אותם דווקא היום שולטים הארצות בכל זו . תקווה של להתגשמותה ושל כללית זכות-בחירה של האידיאל נתגשם הארצות בכל מרדיפות . סבלו נעוריכם לגאולה הערובה בהם כי הייתם שסבורים גורמים — העם בפני האחראית ממשלה היום, שולטים המוני-עם אותם והנה הישועה, טמונה העם בהמוני כי האמנתם, מובטחת . לאלימות כניעה 267

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר