חלוציות

עמוד:245

; דבר בשום קשור איני לכול, מוכן שירות, של הטהורה האידיאה — אני : שם אפילו לי אין לבנו׳ת . : אחד ציווי רק יודע אני אמרתי . — כאלה, בני-אדם אין — יהיו . — עורך- : כזה היה בעצמו הוא לפני . ישב אלה מבני-אדם הראשון צדק . והוא טעיתי, שוב מותו את שם מצא עבודת-אדמה, לחפש בא לתל-חי אפילו חקלאי . במשק פועל חייל, דין, כבן-אלמוות . ומת דבר" "אין אמר רובה, של מכדור ) 206 — 205 עמ׳ "אבטוכיוגרפיה", כרך הגדוד״, ( ״מגילת ¥ של לנפילתו שנים חמש במלאות , 1925 במרס בפאריס, שנשא בהרצאה של ה״חלוצי" האני-מאמין על שומעיו באוזני ז׳בוטינסקי חזר תרומפלדור, : תל-חי גיבור זו מלה לתרגם רגילים "חלוץ" . מהו לדעת לימדנו הוא מתרומפלדור : למדנו גדול בר * ז העתיק המובן את בשלמותו מוסר זה תרגום אין אולם במערכה . הראשון "פיונר", בשם וגם שומר הוא אין איכר, הוא אין ואף "בעל-בית" החלוץ אין זו . מקראית במלה הצפון שהיה מה כל את צווארו מעל ופרק שחלץ איש, הוא : חלוץ כי — איננו רגיל פועל לבן-אדם, ישמע שלא איש חובות, מכל הוא שחופשי איש הגלותית, סבהבתו אל אותו מקשר דווקא, פועל הוא שאין איש העברי . העם הוד-דוממותו של לקולו רק וישמע יעשה אלא להגשמת תמיד נשואות שעיניו איש ; אחד לרעיון ורק אך כולו הוא מסור דווקא, שומר או ואולי איכר מחר פועל, הוא היום מעשיו . כל נובעים זו משאת-נפש ושמתוך רעיונו, המעטים מן היה תרומפלדור כי ובחנית . בחרב - ממש ולוחם לוחם . גם — יודע מי אם האדם, מרץ ומתבלט מתגלה שבהן השונות, הצורות בין הבחינו שלא בתוכנו, אם - דם של אדומה טיפה בדמות ואם האדם, מרץ משתפך זיעה של לבן אגל בדמות נובעות . הן אחד ממקור כה, ואם כה ) 1939 . 3 . 3 ״המשקיף״, האחרונה", ( ״ירייתו ¥ — כי ההכרה, לידי ז׳בוטינסקי את הביאה ה״חלוץ״ למושג זו גישה האישי מצבו הטבת לשם לא עולה, הוא העברית המדינה בניין לשם ארצה, שעולה מי בארץ גרוע העברי הפועל של מצבו אין עתה לעת לשמים, תודה הרמת-מעמדו . לשם ולא לא ביל״ו, בימי היה כך לא - כך יהא תמיד שגם בטוח, איני אבל ; בגולה חברו של מזה שתדרושנה תקופות, תבואנה עוד אצלנו וגם אמריקה, את שבנו הפיונירים, בימי היה כך המושג של תמציתו זהו טבעו, זהו ההמוני . האדם מן כול קודם — כבדים קרבנות חלוציות 15 - 2

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא