|
|
עמוד:213
אם יודע אינני ואף ; יודע אינני — זה מדוע כזהב, עופרת אפילו נוצצת השכנים ואצל הסיבה מה — כן לא אם כי הדבר . נראה כך מילדינו לרבים אולם נוצצת . היא אמנם 1 הזר ברחוב הנעשה על הנמוכים בתינו לחלונות מבעד החודרת להסתכלותם שמו ההתבוללות . שלנו : השונא מיהו השרשראות, עומסי אנחנו, ידענו המלחמה לפני זרות ארצות משפתנו, טובות זרות שפות ובולט : ברור היה זה ואופיו התבוללות, היה שלנו . הבלוי מהסידור יותר נאות הזרות התפילות גם אולי ולפעמים ארצנו, על עולות עפר . עד כליל . והכריעתו המלחמה באה ואז עליו, התגברנו כמעט נלחמנו, זה בשונא . . . מזרח-אירופה בארצות לא הציבוריים, בחיים לא פנים כל על ממנו, נשאר לא זכר אמונתנו . היתד . זו מדבר הוא היום נצחון . מסע ועורך לוחץ חי, השונא הוא . כן שלא מתגלה ופתאום אידי הוא הצלצול גם המובנים : בשני לאומית ה״לאומית" . בלשון — אחרת בלשון בארץ-ישראל, היהודיים, בחיים קשור והתוכן הספרדי, הקמץ עם לכך ונוסף עברי, ואפילו זאת אף ועל יהודיים . בבנקים או בקואופרציה, בגלות, היהודיים בתי-הספר ברשת או באותה פחדנית ההתבוללות, הוותיק, השונא אותו שלו ארבע-הכנפות מאחורי מסתתר של הצורות שתי בין השווה הגזירה כקודם . לתהום, ומובילה קבצנית עצמה, מידה שומעים הננו שגה, עשרים כלפני היהודי . הנחיתות רגש : שונה אינה היא גם ההתבוללות יהודיים שאידיאלים אדם, של חיים למלא אין יהודיות שבבעיות צעירים, של מפיהם שוב ושמח נוח ערוך, לאין יפה הגויי שברחוב המזבח, כל את לתפוס כדי מספיקים, אינם ולעכבו הנוער את עבורנו להציל שביכולתו היחידי, שהדבר לנו, נאמר ושוב יותר ; הקטנה בגינתנו שלנו, אמות בד' בעבודתנו השתתפותו לידי להביא מאתנו, מללכת ליז• המתמדת ישיבתו עם וההשלמה הרשות מת ! ה 1 הרי - הצרה היהודית ובביקתה האופנה אתרי ועוקב אחדים . של ברחובותיהם הנעשה על התוצר . משקיף כשהוא ההלון . רגליה□ ויק - החוצה ראשיהם מטים כשהם החלונות . ליד ניצבים הם ואמנם . הגויית . הם אין מתנופפים . דגלים עם הזר . ברחוב תהלוכה . ובעבור בפנים ! לעת-עתה נשארות ידיחם את גם מושיטים חוץ . כלפי ראשיהם את יותר עוי 0 מטי הם , להתאפק יכולים אנהנו• - גם בצעקם מתכוונים הם למה י - אנחנו גם ז חברים . . . פטם •פסם . . . וצועקים : היא . העיקר מו-וליני, אולי י ״ פ , גאנמ ,, . לנ . -אוכם ל״יןת י-יל " אק הלכי - רוה •כלל - אנישי - . משה, יותר, - רחב - משחו , שלנו שאיננו להיןת " י-ו 0 החלון, אל הנשען חזינו ; כבר סופם את וגם אותם "זייר » אותם, ח ! ינו כבר ; ישנים-נושנים מוכרים, י והלאד הלאה ראשו את ומוציא לרחוב מציץ ובחוץ החוצה, יפול בסופו-של-דבר — יהלאד . " ; ",י . אצלנו לא אבל חוסר-מזל, או מזל של עניין זר, - ייבי״ר ", 1 ה • מרוסק או שלם ייוותר אם יישאר ; מזמן שכביכול זו - הראשונה ההתבוללות של ^ ,""יוות ״״״ ״ הראשונות ההתחלות מקומו . עוד יהיה . "ייילח """" ״ , ו דלש בלבוש עטפו הת הן אף ״חיסלנוה״, כבר בתוכנן התרכזו הן אף והעברית, האידיתחלשוו וי« * י < לי "י , רת אוו כי היהודי, את לשכנע היתד" כוונתם אולם • "«יח ״ u . ׳■ אולם, זרים לא יהודיים, ם , ״ . 1 ך מסבי צרה היא - בכוח ומתפשטת המתרחבת זו אפילו בכללה יי u ׳- א בכללה, אלא זמנן, של זו רק לא חייו, 213 אדומה התבוללות
|
|