|
|
עמוד:212
לעבד השאלה, של המדע את ליצור היה צריד ״ . ״ י צר ׳ ם ינ 1המהעם וזמוני ת א בה ! מפתים אלה -HU ' ” '™ ” '״ ' > ’ צ י ! ' ל ™■ ’ 1 י * "™ I™' ™ ™ "דיים בחיי להתייג- ,■,-צפון, " עינו ב-ל " נעיה על היכן הי-ים . אחרית על בשורה-ההוווה את לנשר חשו ? אל יוצאים בטרם שנים, עשרות אלת . ארוני- של בלינם נתעורר אשר שבקלים, קל היסוס של עקבותיו היכן אלי,- בל הווארשאי כתב-הפלסתר אשר הצהלה, שירת את נוסחאות באלפי לשיר פיהם פתחו בטרם "מה-יפית״י — האמיתי בשמה וקטלנית קולעת הגדרה ברוב-כשרון הגדירה הדבר את מתנים אנחנו אבל יותר, טובים חיים ישראל לעם מבטיחים הציונים אנו גם בסיכוייהם כי היטב, יודעים אלה אנשים ואילו אגדה" זו אין תרצו, "אם שלו . ברצונו ולרצון - והגלות הגוי רצון לא-יהודי, זר, רצון המכריע התפקיד את ממלא הוורודים לי נא תיסלח הבטחותיהם . את הם מבטיחים בשמו הערובה, את הם נותנים זה ולא הפה מן היוצאת המלה אל הוגן יחס לא למצוא אין אלה בכל אך הלשון, חריפות מפני עיניים מסנוור פחד מפחד-אימים, חוץ דבר שום — הלאומי הסבל כלפי יושר״לב במערומיה . האמת ) 270 — 268 עם׳ ( שם, ¥ הצדק היה כמה עד הוכיחה, ברוסיה הגדולה והמהפיכה שנים, כתריסר עברו היהודית . לשאלה פתרון כל בכנפיה הביאה לא זו מהפיכה : ז׳בוטינסקי עם בעיית את השאירו המהפיכה התגשמות שנות חמישי□ שגם יודעים, אנו היו□ הציונית, הציבוריות של גדול חלק אבל קודם-לכן . שהיתה כפי כאובה היהודי□ התעלמו הציוני, המחנה עם הנמנההנוער מן חלק ג□ ובתוכו הנוער, ודווקא באשליה לשגות הוסיפו הם לקחה . את למדו ולא שנתגלתה, המציאות מן גם מזור ותביא לעמי□ שמש-האושר תאיר המהפיכה בעקבות כי המתוקה, היהודי . לעם הגויים, בין כולו שנטמע האנס, הרצל, של בנו : טראגי מאורע אירע 1930 בשנת שגם פאולינה, אחותו של קברו על בורדו, הצרפתית בעיר בכפו נפשו את טרף ז׳בוטינסקי כתב זה מאורע בעקבות טראגיות . בנסיבות מותה מצאה היא מפני שלו הציוני הדור את הזהיר בו ביותר, המסעירים ממאמריו אחד את — שנגזלו כשם ילדיו, את לגזול חלילה, העלולה, האדומה, ההתבוללות סכנת : הרצל של ילדיו — ונטרפו החיצוני מראיה נצרפה . היא משונה ומזהב שבשמים אלוהים לנו הועיד משונה שרשרת כשהוא גם גוי, כשהוא גם — למומחה אותה נא הראו אולם ואפור, מאובק קודר, הוא לא אולם ביותר . המשובח מהמין זהב היא, טהור זהב יכירנה : במקום והוא — שונא, האפרורית את בראותם אשר אלה, הם רבים רעיונות . או מתכות של בעדינותן מבין אדם כל הימים אותם שלנו, הטובים הימים את ואפילו שלנו, החולתוגת את ימינו, של המאובקת עופרת . זוהי פוי, : בהדגשה מעירים תמיד, מופרת ששמחתם הטובים 212 אדומה התבוללות
|
|