|
|
עמוד:178
בשורה זו א יודעים בעצמכם אתם הרי — הבשורה את הם מחפשים העיתון, - שותקים ? ״ הם מדוע כן, ״אם טרוניה : מתוך הם לוחשים מופיעה, איננה העצום הרוב זהו רבה . שמחתם בשורה, אותה מופיעה אחד, גאה בבוקר לבסוף, לעיתים מדוע זו : היא ההבלגה, את השוברים אלה אל היחידה וטענתם ובגולה, ישראל ויהודי רוצחים, של בית-דין אלא אינו — אחר דוא אחר הוא דינו שפסק ובית-דין הגון, בית-דין מרופשת . נשמר, אלא נו אי , ם , ווצ״ ל ש דוין ,, לב יון את לציד לא . פשע . או בנירו . עצמת י,יא ת״בלגת ברעי" תמיכת ני אומר, ,ד . אי, בום יהודי תמצא רתוקות לעיתים רק י נ למיי, נוירת איוולת אי״ל", לא א אעו נלגמ , ני או הכותבים אלת . של אחוזי- תשעימ - ותשעת לגני בר,כלנה . באמת "-ציד נוצרי ) , ( או פנימי, בליבם ייפלומאמית, צניעות מאשי יותר זי, אי, התבל"•" ל ש בזכותו, נואמים אוז פותחים תם כאשר בוקר, ובכל י״וויים . קרבנו" על ,יק או לקרוא Tan להם וה ״, וכאשר וכאשר בארץ- ? כל-כך רחוקות דבר היא שההבלגה * באמת,הסובר יהודי, עם דיברתי טרם — ראיתי לא המיעוט את מדבריהם ההבלגה ; בזכות בנוכחותי דיברו רבים אנשים כי אף אומר, אני זאת טוב . מוחות קיימים כי להאמין, מוכן אני אבל צביעות . דברי אלא מדברים שאינם ברור, היה טוב ; מעשה בבחינתובתמים באמת היא ההבלגה שלדעתם כאלה, משונים יהודיים מוחות פשוט אלא ופושעים, בוגדניים מוחות כלל אינם שהללו כאן, לקבוע רוצה ואני ואוויליים . עיוורים קטנים, ספטמברעד 1936 מאפריל בארץ-ישראל שרר בלתי-מופרעת טהורה הבלגה של מצב תמונה היא הבלגה זה . מעין מצב של ברורהתמונה לקבל כדי מספיק, זמן כלומר , 1937 במצב הערבים נראים כיצד — שני ומצד היהודים, נראים כיצד — אחד מצד כפולה, בחור נמצא הואעוד כל מפחד, אינו עכבר מבוהלים . כעכברים נראים היהודים שכזה ? שם מקום לביתו, מחוץ אל אפו את להוציא נאלץ הוא כאשר רק, מתחיל הפחד — שלו פתח- תל-אביב, בתוך ההבלגה . בעת היהודים של מצבם היה בדיוק כך החתול . שליט מושביהם . למקומות מחוץ אחד צעד אולם סכנה ; כל להם נשקפה לא ותלפיות תקווה ארבו ארץ, בכבישי בפרט וטבריה, חיפה וירושלים, יפו של המעורבות בדרכים לסכנה ; שלעגוכאלה, גיבורי-חיל הם היהודים כי לטעון, טעם אין רבות . סכנות ליהודים האמיץ הגיבור גם להתחשב צריך כזאת בסכנה — בלתי-אפשרי דבר זה הרי שקר, זהו מצב היה וזה בכבישים, ומנסיעה המעורבות לדרכים מלצאת להימנע מוכרח הוא ביותר, ואילו היהודים, של מנת-חלקם זה היה ההבלגה בתקופת אולם היום . הוא וכך היהודים, וירושלים יפו של המעורבות בדרכים רקלא וחופשיים גאים להתהלך אז נהגו הערבים יהודים׳ אינם הרי כי בהם, לנגוע לאיש אסור כי עצמה, בתל-אביב גם אם כי וכר, בארצם חופשיים אנשים בחסד-עליון, ערבים הם הרי כי פשפשים, כמו הורגים שאותם רעה׳ תמונה ; ההבלגה תמונת זוהי אכן - כרצונם . להתנועע היכולים "בעלי-בתים", שלהם, מאוד . מכוערת מוסיפים היהודים : אחת מהותית מבחינה התמונה השתנתה ההבלגה, את שברו מאז 178 והגבה הבלגה
|
|