|
|
עמוד:177
אינו חטוב" "רע", הוא הרי במלחמה הקשור כל כזה . במקרה כלל קיים אינו ש״עדיף" תדמה ואל לעצמך, תשקר אל-נא — זרים חיילים לעבר יורה שאתה שעה כלל . קיים ארץ- שבחזית הללו ה״אשמים" את אני זוכר יפה מה יורה . אתה שב״אשמים" בנפשך, מתגאה היה אב כל וטובים, פשוטים בחורים תורכיים, איכרים : 1918 בשנת ישראל הלגיון נגד ולא בריטניה נגד לא — טענה כל היתר . לא מהם ולאיש שכזה, ב״קדיש״ זה היה מהם, אחד הרגו עת הביתה . . . אחת : שאיפה אך היתד . מהם אחד ולכל שלנו, אפילו ואולי ז משלנו אחד הרגו כאילו בדיוק, מידה באותה ואדם, אלוהים נגד פשע לחשב, אז התחלנו אילו מתנדבים . לפחות היו הלגיון שאנשי מכיוון יותר, עוד גדול חטא הרשה-נא אז "טוב", להיות אתה רוצה למדי : פשוט היה החשבון הרי — עדיף מה תקווה . חרות, ארץ, בית, : עליו להגן למטרה לך הצבת אשר כל על ותוותר שיהרגוך במצב, נתון אתה כאשר הקטנה" . זו את לך בחר רעות "משתי אומר : היה הרומאי גרוע מה בלבד : אחת שאלה להציג אפשר כוח-הזרוע, — באשמתנו שלא — שולט שבו ההכרה ובהתגברות היהודים בהרג בשקט להתבונן להוסיף בהבלגה, להמשיך ממה ? כולו ובעולם האנגלים שאצל כך, עם ולהשלים הננו, הפקר שאנחנו הערבים, בקרב כבעל-ברית בחשבון להביאו כדאי שלא סמרטוט, בוץ, הננו שאנחנו הרושם יתחזק ? סכנה בימי לכל הכול, שבו לעניין ב״קלות" להתייחם לאיש מייעץ ואיני קלה בעיה זו אין לדידי הוא אי-פעם,עליהן שמע שהעולם הסיוט, צורות מכל הגרועה אולם סיוט . הוא צדדיו, הפקרות של המסורת היא הגלות, תכונות מכל השחורה והגרועה, ז גלות ששמו הסיוט לתופעה מם . כל משלמים אין ועליו איסור, אין לשפיכתו שביחס המותר, הדם היהודי, הדם : בארץ-ישראל קץ עכשיו הושם זו ) 218 — 217 עט׳ ״בסער״, כרך 1939 . 7 . 19 מאמענט״, ״דער ( ״אמן״, * * ראה לא שבזמנו במאמר ז׳בוטינסקי נתן הנידון לעניין ביותר וחריף עז ביטוי : בארץ הצנזורה אימת בגלל ספק ללא בעברית, אור הנואם כאילו "כותרת", ניתנה בווארשה אחד נאום על אחת עיתונאית לריפורטאג׳ה ואין נואםאותו אמר לא זאת גוזמה, זוהי להבלגה . שמטיף מי כל לבוגד חושב נפשות יימצאו אם — ייחשבו מהם גרוע ואף ופושעים שכבוגדים אמר, רק הוא דעתו . זו וכל ההבלגה, את השובר יהודי, בחור שיתפסו בעת אשר — בעם-ישראל כאלו מרופשות הגרועים ואף והפושעים הבוגדים ההם, — מפשע חף הוא כי ויכריזו עליו יגנו היהודים לאותן פרט המפלגות, ובכל כולו בעולם היהודי המצפון כי "חייב ! " . לומר : יהינו מזה, כזעקת-כאב, כמוה ההבלגה שבירת כי בדעה, הוא הנעדרות-מצפון, מרופשות נשמות כל לשפוט חייב וכך בסטה ! — ו אשם לא הרעב : את השביע למען לחם כגניבתכמוה ותגבת חבלגח 177
|
|