גולה

עמוד:143

אלא זה אין אולם פאראדוכס . כמובן, היא, הגולה שלילת כפרי בגולה סדר השלטת החוט אלא אינה הציונות וכל ציונות . שנקרא הכללי, הפאראדוכס אותו של פרט הבאנאלי, ההיגיון מבחינת יהודי . עם שנקרא העיקרי, הפאראדוכס אותו של העיקרי להפשיל אנו רשאים פחות ועוד להתקיים . בכלל רשאים אנו אין בפאראדוכסים, הבוחל אנו שאם להוכיח, קל הפורמאלי ההיגיון בעזרת חיי-חברה . ולבנות השרוולים את תחייה, לשם בריא חומר לנו יש ואם ארמון ; מהרקב נבנה לא הרי בגולה, באמת נרקבים כרכורי-סרק הם אלה כל וכר . גלות אינה הגלות וממילא נרקבים, שאיננו הדבר, פירוש בכפיפה דרים הריאליים בחיים היהודית . החידה לגבי יפה כוחה שאין שטחית, מחשבה של ולשוא ההיסטוריה . סוד זהו — דרים הם כיצד וההתנוונות . התחייה הקטבים : שני אחת תנועתנו תוכנית עליו ולבסס זה ב״פאראדוכם" להודות מחובתנו לגלותו . מוחנו את נייגע באהד יעביר ביהדות, החיוניות בחותם שטבוע מה שכל הוא, משא״נפשנו : למשל להבא . לפי אולם הגולה . עפר את מחוצנו שינער כלומר, שלו, לבית-היוצר מרצו את הימים שהוא מייד, נבין אז אותו . לבדוק וננסה זה "עפר" קומץ האדמה מעל נרים שעהישנתכופף, בתבונה . בו נשתמש אם פורה, להיות עשוי הוא ולפיכך רבי-ערך,אורגאניים חומרים מכיל ביסודו אולם ומוסרית, גופנית מבחינה חיינו את שהרעיל איום, מוסד הגיטו : את ננתח להיפך, או, לטפח . יש — אחרת בצורה — זה ועיקר התבדלות . של בריא עיקר מונח לידינו מסרה היא אולם מוסרי . סרטן בספק, מוטלת שאינה מחלה, : ההתבוללות את נקח כל על לחלום אפילו יכולים היינו לא שבלעדיה זמננו, של התרבותית התחמושת כל את את היהודי, של הפיסית הפאסיוויות את הפחדנות, את למשל, נקח, או שהיא . בנייה בתנאים אולם לפורעים . ועידוד ליהודים חרפה זוהי ; פוגרום על כתשובה האפל״, ״המרתף החלש . המיעוט התגוננות של ביותר הנכונה השיטה — אתם רוצים אם — זוהי ידועים סוף . בלי עד וכך הנקודות שתי והריכוז . הפיזור אחת : גדולה ומטרה אחת גדולה צרה יש בחיינו זה, מכלל ליוצא מחוץ אולם הליכתנו . קו את קובעות לבנה, ■ואחת שחורה אחת הללו, להועיל . העשוי גרעין יש דבר בכל לבן . כולו או שחור כולו שיהא כלום, בחיינו אין ומופשטים ישרי-קו יחסים בשביל שנוצרו חד-צדדיים, מונחים לנו להקנות היא שטות האיתן היסוד את פניו על להפוך שואפת ; היא מהפכנית תנועתנו זרים . עמים שבחיי שכן היא, שמרנית תנועתנו זה עם יחד אולם הגולה ; את — היהודי הקיום של והמוצק להועיל . עשוי עדיין שנה, אלפיים במשך אצלנו שנצטבר האוצר, באותו קטן דבר כל לגנאי : או לשבח היא אם הפוליטית, הטרמינולוגיה לכל בשבילנו ערך אין לפיכך הוא מורה-דרכנו ועקלקל ; גמיש אלא ויציב, ישר אינו ואסור מותר בין הגבול אצלנו זה . לצד ופעם זה לצד פעם נכפף המקל אותו חוש-המידה . אלא "ספר-העיקרים", לא האורתודוכסיה, הז׳ארגון, ההווי, פולחן הזעירה, ההתיישבות העצמית,ההגנה שיווי-הזכויות, לצעוק שצריך רגעים, יש רע . לעיתים טוב, זה כל לעיתים — סוף בלי עד וכר החלוקה להזכיר שיש רגעים, ויש הבורה ! " השליכוהו הוא, פאטיש שלכם "הקדוש לאנשים : גולה 143

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא