גאולה סוציאלית

עמוד:130

את הפרטיות, הנאותיהם את לקפח הונם, את זה בתהליך לאבד בגורלם יעלה לאין-מספר טראגדיה תעשה אל-נא תלך, אם אך תלך . אל — רוצה ? אתה אין וחייהם . בריאותם המעמדי . האינטרס את גם הכול : להקריב ההיסטורי, ההכרח מן יוגענד" ; ® בית״רישער פאר ב״זאמעלבוך מובא ; 1927 ( ״קלאסען-פראגען״, ) 175 — 174 עט׳ למדינה״, ״בדרך כרך ¥ הסוציאלית, המעבדה אתלהשתית ז׳בוטינסקי ביקש עיקריים יסודות אלה על בחרנו זו, שאלה על להשיב ז׳ ניסה בה□ הרבים, הכתובים מן ן משתקום הלאומית, העובדים הסתדרות של לוועידת-היסוד שיגר אותו במכתב-ברכה, חברתית תורה לגיבוש רעיונותיו תמצית מעין מצאנו זה במכתב . 1934 בשנת לאנושות וגם לעמו סוציאלית גאולה בכנפיה תביא כי קיווה אשר חדשה, : הדוויה הנביאים . דור לפני עוד חברתי . ליושר התשוקה היא ישראל נשמת של היסודית המהות געגועי-נצח הזאת הנשמה הביעה הראשונות, ובאגדותיה בחלומותיה היוולדה, מראשית "המצב עם העברי הרוח השלים לא פעם אף הנה, ועד ילדותו מימי עולם . של לתיקונו ולשפרלתקן בזכותו דרש זה עם יחד אבל יוצרו, לפני ברך כרע קודש בחרדת הקיים" . ארץ המשתף סולם חזה ורע" ; טוב "דעת מפרי טעם הגבוה, האיסור למרות היצירה . את וברודים" "עקודים על הנאיווי במשל יוצר . הוא בן-אדם שגם הגאה, לרעיון סמל — ושמים נאבק הבורא עם האנושי ; ההרהור לממשלת הטבע את לשעבד לימדנו — יעקב בצאן שרית "כי — ״ישראל״ התואר את לו ורכש היבוק, מעבר על-יד יעקב פנים-אל-פנים, דין ואת "שבת" דין את דינים ; ותיקן מדינה לו בנה אחרי-כן ותוכל" . — אלקים עם המגינה החוקים, שיטת אותה כל ונתפתחה צמחה הזמן, מהלך עם שממנו, זרע, — ה״פאה" ה״יובל", חזון את גם בזה, די ולא המחוסר-עבודה . והאביון העובד הפועל זכויות על בימינו ערכו כל שאת ונשגב, עמוק רעיון ודור, דור בכל החוזרת סוציאלית, מהפיכה של רעיון החברהשחרור : כולם לתורת עקרונות ושני נביא, אחרי נביא והקים בנינו . בני רק יבינו ( כאשר בעבר שאיננו הזהב", ב״תור לאמור, — ב״משיח" והאמונה והדלות, הרעב מחרפת בונהו . תהיה אתה בן-אדם, ואתה, בעתיד, אלא ורומא ) , יוון — בני-יפת האמינו חדורהנהו לתחתית״תהומות״מצפונו שעד כמוהו, אין העולם . באומות כישראל אין "בצלמו חברה רוחו, כפי חברה בו שייצר בית, לו אין אבל חברתי . ליושר הצמא אותו - הסוציאלית האמת נושא לתפקיד שנבחר העם המיוחד . המצפון אותו של ובדמותו״ כי דוגמה, על-ידי ולא בעל-פה מטיף נכרים, באוזני רק רעיונו את המטיף נע-ונד, הריהו העמים . לכל מופת ציבור הלאומי, ציבורו את ויסיים וישפר יבנה שבה "מעבדה", לו אין אחר עם בידי יעלה כי מאמין, אינני אבל והציבור, הכלכלה למדעי מומחה אני אין בצפון, — שונות בארצות נסיונותיהם את עתה רואים הננו המופת . ציבור את לברוא __ ימנל "פאליציי״שטאט" שמאלי, 0 שטאט" “ "פאליציי : הרחוק במערב במרכז, בדרום, מדינת-משטרה . : גרמנית ♦ סוציאלית גאולה 130

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר