ארץ נכריה

עמוד:110

לקרוא בימינו גם אי - אפשר זו האשמה על ׳ ז ל ש תשובתו את אכזךיןת ? : בלב רטט בלא ולמשש בנפשי אצבעותיו לשלות כדי ביאליסטוק, בפרעות השתמש אחד יהודי עיתונאי היהודים . . . צרות כלפי אני שאדיש ומצא, ביקש שלי . הפרעות" של ה״פילוסופיה מהי בה, פרעות . . . של פילוסופיה כל לי אין לו : לענות דבר בפי היה לא אף לו, לענות קמתי לא אתבה לאחות כדי לה, הזקוקים אנשים עם נמנה אניאין פרעות . של פילוסופיה לי אין כלום לומד אניאין פסיליהם . עם יחד תמגרם זרה שסערה שעה בה, להיאחז כדי הקרעים, אני אין אף לכן . קודם ידעתיו שלא דבר, ללמדני כדי בהן ואין בעמנו, הפרעות מן לא לי אין בה . מאמין אני שאין הבודדות, הגולה למורסות עשבות-מרפא לשוא מחפש זה ארץ-ישראל : ואת עמי את אבי אוהב לפרעות . מדיציגה ולא פרעות של פילוסופיה שמרעים ושעה בעולם . אחר דבר בשום עוד צורך לי ואין חיי, מלאכת זו שלי, מאמין" ה״אני מהירה, לעזרה איספלנית ומחפשות תחנונים ביבבת מתרוצצות עבדים ונפשות הרעם, להפיץ אני רוצה עבודתי . מלאכת את לעשות ומוסיף מותני אוזר שיני, אח קופץ אני הרי זאת על ההרוגים : רשימת על הכחול הבול את להדביק הפרעות, ימי בעצם שקלים — אדישות מלבד כלום בה למצוא בלא ומיששתם בנפשי אצבעותיכם שלחתם אתם גאוותי . — בנפשי, יתרחש אשר יתרחש אך בכר . עבודת מחמת אצבעותיכם עור שבחעבה בראה לא אטמא ולא דמעות, רטובת ממחטה ובידי עמי של הנוראה התבערה אל אבוא לא לעולם אמונתי לי יש — פרעות נגד תרופות בידי אין עלובים . בתנחומים עצמי את ולא עמי את את קל לרגע אפילו אזנח הפרעות בשל ולא זו, אמונתי הולידו הפרעות לא ומלאכתי ; תזהר וארץ-ישראל ובן-חורין, יהיה גדול ועמי היום יבוא שבוא אומרת, אמונתי מלאכתי . מלאכת — מלאכתי עמי . בני של אפיהם זיעת בכוח — הנהדר נופה של הקשת צבעי בכל כשברק ישראל . עם — ששמו יחיד, לאל חדש מקדש הקמת על השוקדים הבנאים, אחד יביטו : לבל — עיני ועל יתפעם, לבל ליבי על אני מצווה הקודרים, הנכר שמי את מפלח החורבן . רעמיעל היחידה תגובתי היא וזאת נוספת, לבינה ומניח אני נוטל ) 39 - 40 עם׳ "פליטוגים", כרך , 1906 אבל״, ( ״בימי ¥ — רשימה אותה בדם-ליבו זיבוטינסקי כתב מאז שנה, לשלושים קרוב חלפו למאורע בקשר בזכרונו עלתה היא והנה ביאליסטוק . ביהודי פוגרום בעקבות קונסטאנ- בעיר חמורות פרעות — העולם של אחר בקצה הפעם שאירע דומה, הפרעות עניין אשר צרפת, שיהודי לז', לו, חרה . 1934 בשנת שבאלג׳יריה, טין לא צרפתיים, נתינים אלג׳יריה יהודי בהיות ביותר, בליבם לנגוע היה חייב המסקנה את להסיק השכילו ולא המאורעות הגיון של האלף-בית את למדו : מהן שנתבקשה הטבעית 110 נכריה ארץ

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר