"ארץ־ישראל העובדת"

עמוד:108

ל™ בנו תאו . הייתי על ו״בנל-יים ; ""נתרמים" ם ״״,ו,י י נו , ואש תיי אל "יין » - שנייה- מדונה הנכם כולכם ,א״- העיקה א הי , נ . « : 1 פוים אן תעשיק אןפי נאשי בכלכלה היא . נ- כאידיוט ה,א םוני . י שני ע,בו ,את י 8 או אם 1 , ם ,-אית--יפי "יא יוהו קטנים ,אינם נתלים אינם ״״ : ״״ של . ם , הוו , יעודה " ״״״ < -ל mmn -n ענדו אם ה, בשויייהם . עבדו אם הן עובדים . מיני נל ,של עובד-האופה של הישגו מאשר ליעל" ( רחמנא ה-קא-יטאל- מחוך שלהם שנד-הדיו" אה שילם, אם הנול ללא נמו״ם, משכר-עבודתם . ואם שלהם, בארץ- השכיר הפועל של הישגו : אחד חשוב דבר לשכוח אין עצמו, ל״חישג" ואשר כי אף המכונות . את והניע האדמה את חרש בתים, בנה שבמו-ידיו בכך, הוא ישראל מיוחדת, גבורה כל בכך רואים ואינם עצמו דבר אותו העושים גויים מיליארד בעולם יש מעבודה מזמן זה נגמל היהודי העם שכן גבורה . באמת זו היתה שלנו שבמקרה מסכים הריני התגברות בחזקת ושעל צעד כל על כאן היה בדרך-הטבע, לגוי שבא מה קשה : גופנית המטבע . . . של אחד צד רק זהו אולם בדרך-ארץ, קידה ומחווה כובעי את מסיר אני והישג . לשבור המבקשים אנחנו, כי לוהט, ויכוח של בעיצומו אפילו לטעון, היושר מן זה אין של אפילו או הפועלים של זכויותיהם את "שוכחים" המעמד, של המונופולין את לא הכול, את זוכרים אנו ברם אנחנו . זוכרים כי היושר : מן זה אין ה״הסתדרות" . בכל אבן . בכל לבדו . אותו בנה שהפועל בארץ-ישראל, אחד דבר אין בלבד . אחד צד לשבור יש יחסנות של יומרה וכל זיעה, טיפות שתי טמונות ועשב עשב ובכל עץ לה . כראוי — אותה ) 1932 . 12 . 5 היום״, "דאר & ׳ ; 1932 . 11 . 25 ״מאמענט", פאלק", ארבייטענדע ( ״דאס ♦ אשר הראשונה, הדוגמה זו אין ואולם נניח . העברי . הדםמיטב הם בארץ פועלינו כי טוענים, ברכה אין הנביא יונה של קיקיונו . . . כסף-נדבות הנקרא המשחית, הגורם יעוות הישר את גם הבטחה בלי ואביון עני פרט, בתור העברי, הפועל נשאר מתנות שלהזה השפע בתוך בפירותיו . ענפי של המשוגע הריבוי המשרדים, המוסדות, הארמונות, המפלגתי, הלוקסוס למחרתו . . . — מלאכותי כוח כל קללת שהוא והשיכרון, הזה, המזויף שבארגון המלאכותי הכוח הארגון, עסיסי■ מלא הלאומית, התחייה מגן פרח הפועל,לפנינו, עומד והנהו שלהם,את עשו אלה כל מדי . מזובל בקרקע שצמח כגבעול, שוא, בליבם יצר הנדבה חינוך יותר . חשוב וזה מוסרו, מיטבלא אך ; אולי 1 ישראל של דמו מיטב ולאוטוב, טהור זה בקופתם, שמכניס מה לו . אין הביישנות מסווה שאף מוסרי, ציניזמוס הפשטידה . אל אותם תקרב זו ברית אם עצמו, עמלק עם ברית יכרתו המקור . איכפת ) 1929 . 7 . 17 היום״, ״דאר ״אזהרה״, במקור . עברית ( נכתב 108 העובדתי "ארץ-ישראל

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר