|
|
עמוד:107
להם וגם והמורה, פקיד-המסחר על המזכיר, על הפנקסים, מנהל על במקצת שמרחמים קונגרס לאיזה קולותיהם את לנצל מבקשים כאשר במיוחד "עובדים", התואר את מעניקים "ארץ - או "עם-עובד" כמו המושגים של הגבולות הם אלה 1 סטופ — הלאה קהילה . או שתים-עשרה אלא ביום שעות שמונה לא עמלבעל-המלאכה כאשר העובדת" . ישראל מפינה מתרוצץ הרופא וכאשר לעמול ) , מה על לו יש אמנם ( אם שעות ארבע-עשרה או מטאטאת, אשתו בעוד הקונים, את משרת החנווני וכאשר זולתה, אל העיר של אחת "עובדים" . יסודות אינם הללו לעניין, שייך אינו זה — ומבשלת מכבסת את להחרים — כזאת ועירומה ברורה חוצפה לאנשים להם מניין הבינותי, לא מעולם שלושה פי מצויים בה לארץ-ישראל, בקשר ובפרט ויחיד, אחד מעמד לטובת זיעת-האפיים לא פשוט עיתון, של עורכו הייתי אילו עצם ) . * ( שם "עובדים" מאשר ( שס״פועל ) עובדים העובדת" ישראל * "ארץ האידיוטי בביטוי עיתוני טורי על להשתמש מרשה הייתי — שלנו ובימינו ״עבודה״, של אחת צורה אלא אינה ״עובד״ להיות זה . ספציפי במובן אצלנו ובפרט יש, ביותר . הענייה לא אף ביותר, ו״זיעת-אפיים" הקשה העבודה לא לאין פרודוקטיוויים ולעיתים מכובדים "עבודה", של אחרים סוגים תריסרי כמה היהודים, מבקר-כרטיסים כי אותנו, לשכנע מבקשים פרוליטאר-השכר . של עבודת-השכר מאשר ערוך "עבודה" אווילי . פשוט זה הרי "עובד" . איננו סוכךביטוח ואילו "עובד", הוא בקולנוע לסייע או לעצמם בפרנסה לזכות שתכליתו המוח, של או הגוף של מאמץ כל פירושה בדיוק "יחסן" והוא העובד לעם שייך הזה, המאמץ את העושה אחרים : של לפרנסתם שבחלוצים . הטוב כמו תהיה הקרובות, בשנים ואולי הקרובים, בחודשים גרידא . תיאורטית איננה השאלה הצר המונופוליסטי המושג — ה״עבודה" סוגי שגי שבין זה ממין מאבק מלאה הציונות שיודע מי רק הוא יחסן שבארץ-ישראל לומר, צריך אין הכלל-ישראלי . הרחב, והמושג ארץ זו אין עוד כל צורך, שום אין בכלל אחרים בטיפוסים לעבוד ? שמוכן ומי לעבוד חייב היחסנות של פירושה — גרידא תיאורטית איננה ה״יחסנות״ וגם תילה . על עומדת ואולם ב״יחסן" . שיטתי באורח יתמכו והחברתיים הפוליטיים ומוסדותיו כולו שהעם להיות, תחת בסך צועד הוא : והראיה לו, כולה שייכת העבודה״ "יחסנות כי הטוען, אחד צד מצוי ( קראו השני שהצד מכך, להימנע אי-אפשר הידיעה . בה״א העובד" "העם : האופייני השם זה . דבר להרשות יוסיף לא כרצונכם ) , לו קראו סתם-יהודים, לו קראו לאומי, נוער לו החל . רק המאבק הלק ליטול מוכן אני החלוצים . של למפעלםלשבחים שייכות כל זה לעניין . . . אין אני ה״הסתדרות" . של גם אל בכלל, החלוצים של רק לא הללו . השבחים כל בהשמעת פלאים, חוללו ארץ-ישראל, של ביישובה שהשתתפו יהודים קבוצת וכל יהודי שכל סבור, עושי- קבוצות ובין בעולם ; הגדולים הקולוניזאטוריים ההישגים בתולדות דוגמתם שאין לחוד . ושלטון לחוד זה אולם ה״הסתדרות" . הן החלוץ, הן במקום-כבוד עומדים הפלאים המלחמה, בזמן היהודיים הלגיונרים של פעלם בעיני הוא החלוצים של פעלם מאשר גדול העגבות" "ארץ-ישואל 107
|
|