|
|
עמוד:99
לדוגמה שהיו אצילות, דמויות בעבר בה נתגלו ושכבר מעודנים, מחשבה כך, על ומצביע ז׳בוטינסקי בא וכאן שלאחריהן . ולדורות לבני-דורן ולמופת אמיתיים אבטיפוסים דווקא היהודית בהיסטוריה היו ספור מני שרבים ושגם בה, להכיר רצו לא שהגויים תגלית, — רבת-הוד מלכותית לאצילות ה״פטריציאניות" ואף-על-פי-כן, אליה . ליבם את שמו לא עצמם היהודים — להכחישה שאין עובדה, היא היהודית בפסיכיקה באצילות-הרוח, הוא טמון "אריסטוקראטיה", למילה מובן עוד יש אם כי דורות" . . . "דורי דורות . דורי של מזיכוך מליטוש, מעמקת, ממחשבה שנובעת מעודנת, — דורות ארבעים שלושים, עשרים, באירופה : המלכויות בשושלות העתיקה את טלו אבל אופקיו . הכפר שאופקי שתיים, על בהמה הבור, האיכר את מוצאים מזה הלאה השמונים שהסב יהודי, דלפון יימצא לא גיו-יורק של ובאיסט-סאיד וארשה של בנאלווקי מאבות- קיבל לא עולם, של כבשו׳נו על תהה לא בשדה-הרוח, חרש לא שלו, המאה שלו, היה אילו פרא-אדם . לבין אדם בין הבדלה של והגות, עיון של מורשה הקדמונים אבותיו יודע אינו העולם אבל ליהודים . שם-נרדף זה שם היה "אריסטוקראטיה", למילה טעם אחד כל של בעורקיו זורם המלך דויד של שדמו אנו, כי שכחנו . בעצמנו אגו כי — זאת לא ופנינו ברחובות מתרוצצים אנחנו והיום אותנו . ל״ממזר" לחיים הרשינו מאתנו, אתמול רק כאילו זה, את זה ודוחפים ורועשים וצועקים מכופתרים . לא ובגדינו רחוצים ונפתל פנים אל פנים עמהם דיבר שאלוהים מחוקקים, של יורשיהם אנחנו, — נולדנו, העולם של בשדות-הקטל לנוע היינו שצריכים אנחנו, — שפתותיהם את ונשק עמהם עם אבינו, יעקב של הנשר עיני עם ואדיבים, שלווים וענווים, גאים כנושאי-הניסים, . . . היאור חוף על הנביאה מרים של הענוגות ידיה עם גדעון, של והאדיר הכבד מצעדו ) 274 ׳ עמ בן-דורי״, ״זכרונות כרך 1 1928 . 2 . 3 ״היינס״, ( ״טיומקין״, * של הנאצלת דמותו היתה האריסטוקראטיה על זו מסה של נקודת-המוצא וראשי ומראשוני ובארץ-ישראל, ברוסיה הציוני□ ממנהיגי טיומקין, זאב כתר את ז׳בוטינסקי תלה שעליהאחרת, דמות הרוויזיוניסטים . הציונים זכויות למען נמרץ לוחם סלזזברג, ה . עורך-הדין הוא האריסטוקראטיות, אישיותו של האציליים הקווי□ אתתיאר ז׳ המהפיכה . שלפני ברוסיה היהודי□ : שבה היהודי ולצד לאריסטוקראטיות ביחס שלו ה״אני-מאמין״ על וחזר שבאורח בני-אדם, מפי מקדם בימים עוד שמעתי זאת גדול . אפרתי-ברוח : אחד קו יעוד שיפרש עליו, חזקה עמך, הסכם איזה לכלל בא סלוזברג "אם בו . תלויים היו אחר או זה ביותר הנרפים תירוצים" . על מחשבה בלי בנדיבות-לב, אתה, אותו שמפרש כמו זה הסכם אותך, מקבל בחלוק לא עצמו הוא אמנם לאדם . לו קל — ״במחיצתו אומרים : היו חברים כשני נשו׳חח והבה בחלוק, שאתה בנפשך, דמה מיד : מציע כביכול, לך, אבל אשר בני-אדם, מצויים החברה שכבות בכל כי כלשהו, במקום אמר גובינו מבית-הספר" . אריסטוקראטית 99
|
|