אנטישמיות

עמוד:88

המנוגדיםיצרים שני בין מעניינת התנגשות של בספר, לזיכרון שנרשמה הראשונה, הדוגמה את למנוע הוקף בכל שהחליט — והשני שונאיו, זרע להשמדת השואף האחד לזה : זה יציאתם . ) 56 — 55 עם׳ , 1940 ישראל״, עם של ״חזית-המלחמה ( ספר * אל ז׳בוטינסקי מגיע ה״סובייקטיווית" האנטישמיות של קלאסי ומתיאור מנסה ז׳ אשר ה״אובייקטיווית", האנטישמיות אל — המטבע של השני הצד : האנושי הטבע של כפועל-יוצא מסויימת במידה להבינה והמשתנה השוטף הקדחתני, החולני, האופי את להבליט — היא המחבר של מטרתו מ״אנטישמיות- להבדיל בני-האדם", של "האנטישמיות לה קורא הוא אשר התופעה, של ביותר . נוראה גם כך משום ודווקא — ובלתי-משתנית מתמדת יציבה, שהיא הדברים״, בין בהבדילו נורמאלי, אדם כל בה שנוהג האינסטינקטיווית, ההפליה באותה — מקורה מן זה אין דווקא ; שנאה של רגש זה אין בחוץ . העומדים הנכרים כל לבין ובשרו" "עצמו נמנום של במצב תהיה הזאת שהנטייה אפשר אמיתי . שאט-נפש משום בו שיהא ההכרח, חריפה התחרות לרגל רק תתעורר היא ; דורות במשך רודמת ותישאר נורמאליים, בתנאים העומד הנכרי לבין "אחיו" בין לבחור לאדם צורך כשיש השובה, טובת-הנאה איזו לשם בשצף-קצף להתלקח מוכרחת היא אין אז וגם העצמית . ההגנה חוש יתעורר אז — מבחוץ ואדיבה מנומסת שתישאר אפשר להתלקח ) ; עלולה שהיא ( אף-על-פי אוכלת לתבערה רוח הרוח . אלא כאן, חשובה הצורה לא הפנימית . . . במהותה רחמים ללאאבל חוץ, כלפי אינו היהודי שכנו כי לעוקרה, שאין הכרה "גוי", כל של בליבו הנטועה ההכרה — היא זו יחסי- בפני מכשול משמשת היא אין כשלעצמה ; מזיקה אינה זו הכרה ובשרו" . "עצמו הוא החברתי ה״אקלים" עוד כל ידידות, בפני ואפילו הדדית עזרה בפני הוגנים, שכנות היהודי . בשביל מוות של לגזר-דין הופכת היא המזרחית אירופה של ב״אקלימה" נוח . ) 58 — 57 עם׳ ( שם, * ה״אקלים" מדוע בני-עמו, באוזני במיוחד מלהסביר, נלאה לא זיבוטינסקי נזר-דין-של-מוות בבחינת הוא במזרח-אירופה, ששרר והכלכלי, החברתי הטכניקה שכלול של הבלתי-נמנע התהליך את תיאר הוא ליהודים . בני-כפר ויותר יותר מתפרצים שבעקבותיהם החקלאי, והמיכון החרושתית דווקא התפוסים והאינטליגנציה, הבינוני המעמד מקצועותואל העיר אל העירונית האוכלוסייה מן אחוז 30 כ- היוו ( הם היהודים בידי מרובה במידה בכול . הכול של מלחמת-קיום : והתוצאה בפולין ) . ומחריפה הולכת והיא בלתי-נשמעת, במידה החריפה העבודה" "מקומות על המלחמה מן "ליפול פאטאלי, באופןבשבילו, המקום שחסר מישהו, נאלץ ורגע רגע בכל ליום . מיום הנופלים . לקרבנות הראשון תמיד הוא היהודי - פאטאלי אופן ובאותו הימה״ . האניה אנטישמיות 88

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר