|
|
עמוד:75
שיעמוד מעצור לך ואין תבל, עמי שבין ביותר החזקים אחד מאוד, חזק גם והוא רצונו . בפני יעזרנו, צערו, בימי שנדר הנדר לכבוד ; העברית המדינה את לבנות יעזרנו הבריטי העם הדרך את ויסללו ויבינו, ירצו אשר מושלים לארץ יתן יעזרנו ; עצמו של עתידו לשם וגם משלה . שלטון ותקים המדינה תיבנה אשר עד העברי, הבונה לפני ; גיאות יידע עוד הוא גם מרי, והמלא לעצמו הבז היישוב והעלוב, העצוב הזה, והדור יאמין . שוב יקווה, שוב ראשו, את ירים שוב משותפות . דרכים ותהיינה יחדל, והריב תכבה . . . שבינינו המשטמה וגם ) 1928 . 12 . 2 היום״, "דאר מאמין״, ״אני במקור . עברית ( נכתב * קיים לא הבריטי העם : נתקיים לא הנ׳יל מאמין" ה״אני מן אחד סעיף אמת, שותף לחיפוש הטיף מועד, בעוד כך על עמד עצמו ז׳בוטינסקי הנדר . את הוסיף והוא הבריטי . בשלטוןולמרד למרי הנוער את וחינך אלטרנאטיווי, הביע עוד החטוף, מותו לפני ורבע כשנה הגדולה, השואה סף על להאמין . : הגאולה בשחר לחזות יזכה עוד עצמו שהוא בטחונו, את הפרימיטיווי במובנה מתכוון, אני היהודית לגאולה קרובה . שהגאולה אני חושב לפיכך והארץ הגדולה הממשית הנדידה בחדר : ילדותו בימי סבי, אותה שהבין כפי והמילולי, — הזיקנה את המלווים מעייפות, מחולשה, כזה אופטימיזם נובע אולי והעצמאית . החופשית בסימני המרגיש האחרון, הוא האדם עצמו שלגבי מכיוון כך, על לשפוט יכול איני ההרגשה את מעולם בקרבי הרגשתי לא נעורי שבימי להודות, רק יכול אני ירידתו ! הציונית אמונתי היתד . דורי, בני כל אצל כמו בימינו . ובמהרה קריב ובזמן בעגלא של רק יזכו הממשית התגשמותה ושאת אחדים, דורות תוך שתתגשם איטית, לוציה 1 באו במרוצת אולם גמור . ביטחון היה לא בזהואף זיקנתם, לעת רק הם וגם לראות, ילדינו והולכת מתקצרת כן — יותר איומה נעשית שהשואה ככל כי לי, נראה האחרונות השנים אך — בכך ? פעם הודיתי כבר ואולי האודה ? בה . לעבור לנו נותר שעוד הגלות, דרך לראות היום לי המאפשרים שלי, משקפיים של זה זוג אם בעיני, פליאה זו תהיה לא הגאולה . בשחר יחזו ערד חזה — שחור מני השחורות החדשות את בעיתון ) 1939 . 4 . 9 ״המשקיף״, הזה״, ( ״הלילה ♦ לחם מוכרת האם אחרות : לאומיות תנועות של תולדותיהן את המכירים אלה כל יאמרו-נא ארבעים באותן — כמונו כך, כל רב לשגב כזאת אשר מתהום עלתה קצר כה זמן תוך אשר תנועה, נושא מיסתורי רוח בעלייה . אנחנו : לחיפך בירידה . שאנחנו אמת, זו אין : אני אומר כן ועל שנה . היא מסייעת" . "סערה : הנושן הרוסי הביטוי את ולהזכיר לשוב חייב ואני גאולתנו . אל אותנו חיי בימי אולי ובקרוב, הדרוש . הכיוון אל אותנו נושאת חיא ואולם לראשינו, מעל המשתוללת הסוף . עד מעמד שנחזיק בתנאי — האמיתית הגאולה תבוא בני, חיי בימי בוודאי שלי, חדור ז׳בוטינסקי ) מכון © , 1936 החלוקה, שאלת על נאום ובו באידיש, ( תקליט שלמה אמונה 75
|
|