|
|
עמוד:62
צעירים . לארץ בחוץ הבינוהו לא שאולי בארץ, אחד אינצידנט קרה מכבר לא זה נסיונם ; את להפסיק והוכרחו — אשכנזית-יהודית בלשון שבועון לייסד ניסו אחדים שהאנשים הוא, חשוב גדולות . לשערוריות גורם זה דבר היה מפסיקים, היו לא אילו אחרת . להיות יכול ואיבו כך הוא מה משום בבהירות, יבינו בחוץ-לארץ צדק אי זה יהיה ל״שונאים" . הוא גם יחשבני אומר, אני אשר את שיקרא שמי ייתכן אשבנזית-יהודית . ללשון אמוציונאלי, פנימי, יחם לי אין אחד : בדבר אני מודה גם . לגמרי . בא שאינו או מאליו הבא דבר הוא הרגש : חטא זה אין אולם חסרון, שזה אפשר בפעם בה לדבר שהתחלתי ללשון, ביחס ובמיוחד עצמי, את שאבריח ייתכן לא שהרי רציניים אנשים שבעיני דבר, יש אולם שנה . שלושים-וחמש לי משמלאו בחיי, הראשונה הוכחתי לאידיש שלי יחם-הכבוד את כבוד . של יחס אהבה : מאשר יותר חשוב אולי, הוא, עבדתי, אולם לשפוט . לי לא בכך, שהצלחתי כמה עד — למדתי, ביותר . ישר באופן יהודית האשכנזית את חושב הריני פילולוגית מבחינה תשומת-לב . : משמעותה — ועבודה הגנה כאמצעי הן הלאומית, וחשיבותה ובמדע . בחיים ביותר המעניינות התופעות לאחת שלגבי אני, ויודע ; ספרותה את מחשיב ואני לאחרים . כמו לי ברורה היותה, בעצם והן של ביותר העמוק במובן האם, לשון היא הרי בשבילי, לא גם אם יהודים, של מיליונים מן מקצת יש בכך שגם אני ויודע ליבותיהם, את מרעיד בלבד שצלילה לשון זו, מלה הקדושה . עימו שיש תפקיד זה והרי העברית . את להחיות האומה החליטה בארץ כאן אולם ביותר . הקדושה בקדושה אפילו זה לתפקיד להפריע ואין לא-ייאמן ; רב, קושי ) 1940 . 1 . 1 ״המשקיף״, 1 1929 . 6 . 13 "היינט", ארץ-ישראל", אין ( ״העברעאיש 62 אידיש
|
|