אופנסיווה מדינית

עמוד:51

* 1934 — 5 בשנים שאורגנה העולמית, ה״פטיציה" רעיון טמון הנ״ל בדברי□ את דראמאטי באורח להעלות היתה תכליתה כשכל ותנועתו, ז׳בוטינסקי על-ידי העם כלפי החגיגיות התחייבויותיה את תקיים שממשלת-המאנדאט התביעה, יהודי ולכל ה׳יפטיציה" על לחותם בארץ-ישראל זכות-מקלט ותעניק היהודי דעת- והרעשת רבה תעמולה מלווה שהיתה ה״פטיציה", תנועת בכך . הרוצה ואל חבר-הלאומי□ אל המקומיות, הממשלות אל הופנתה העולמית, הקהל זו, לפעולה הרשמית הציונית ההנהלה של התנגדותה אף על הבריטי . המלך רב- מספר — ארצות 24 ב- יהודים אלף 600 מ- למעלה ה״פטיציה״ על חתמו השאננות על להתריע הוסיף ז׳ מכריע . מפנה לחולל כדי בו היה לא אך רושם, לפתיחת תביעתו את ולהשמיע והשיגרתיים המקובלים המדיניים שבאמצעים : ממש של מדינית אופנסיווה לפעול צריך כי עצמנו, את שפיתינו בכך, אשמים היהודים : אנחנו, אף אשמים לאולם את פיתינו לצעוק" . "לא — כול קודם זה הרי מדיניים״ ו״אמצעים מדיניים״, ב״אמצעים משא- על לסמוך אנו צריכים ביותר, הגדולה הסכנה עלינו שמאיימת שבשעה עצמנו, מרעש להימנע צריכים בעצמנו ואנו מתאימים, באי-כוח על-ידי שיתנהל דיפלומאטי, ומתן דיפלומאטי משא-ומתן נהדרת . טיפשות גם זוהי ואולםנהדר, צלצול לכך יש בלתי-נימוסי . משא- מנהלים שעמהם והללו, מדינה, עומדת הדיפלומאטים מאחורי בו במקום, הוא יפה מרעש . הגרוע משהו וגם "רעש" גם לעורר יכולה המדינה כי מבינים, דיפלומאטי, ומתן חבר-הלאומים, עם והן עצמן לבין ביניהן הן משא-ומתן, מנהלות מדינות שתי כאשר שכל ההדדית, ההכרה אל כול ) ( וקודם אף אלא ולמוסר, ל״מצפון" רק לא הן פונות יכולים היהודים, אנחנו, ואולם ממשיות . לאי-נעימויות גם לגרום יכול הצדדים מן אחד חזק נשק זהו להיפך, — כלל חלש נשק זה ואין המצפון, ואל המוסר אל ק ר ו אך לפנות היהודי הביטוי בחשאי-חשאין . בו לנקוט שאי-אפשר הוא, זה נשק של טבעו ואולם : מאוד בינה חכמה, של תהומות בו יש הגזירה, את ( "אפשרייען" ) צעקה" על-ידי "להעביר : העתיק עורכים המכריעים, בימים היו, שאילו אני, בטוח ניסיון . של — מזה, יותר ועוד ודעת, חבר-הלאומים עלממטירים היו אילו ערים, של במאות "צעקניות" המוניות אסיפות ­ במש ג׳נבה את מציפים היו אילו מברקי-מחאה, של גשם מועצתו מחברי אחד כל ועל כגון באסיפה לנו . שנעשה העוול על כל-כך בנקל פוסח חבר-הלאומים היה לא — לחות אותם, נוקף שליבם ישרים, בני-אדם של גדול חלק תמיד יש חבר-הלאומים של 1 ז העבה, באצבע להראות להם, להראות צריך ואולם בולט . עוול להם מראים כאשר בהן . די אין במזכירות, חבויות שנשארו דיפלומאטיות, תעודות באגודל ; ) 1935 . 1 . 4 ״הירדן״, היומן״, ( ״מן ♦ הוא הרי בכלל, המדינית והאמנות המדיניות של אולי הרוויזיוניזם, של מובנו כל החיים את אנחנו מכריחים העיוור, החיים למהלך להיכנע שבמקום בכך, בעצם המתאים . בכיוון ללכת ) 152 עט׳ ״בסער״, כרך והן״, ( ״לאו 51 מדינית אופנסיווה

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר