|
|
עמוד:11
של הצינית הבגידה מפני הזהיר כבר ארץ-ישראל על הבריטי המאנדאט בראשית דרכה את התווה ; ציוניות האנטי- מגמותיו לסיכול אקטיווית מדיניות ותבע המאנדאטור הלוחמת המחתרת ארגוני ולח״י, אצ״ל צמחו שמקרבה בית״ר, תנועת-הנוער של הצ״ח את ואחר-כך ( הציונים-הרוויזיוניסטים ) הצה״ר תנועת את ייסד הזר ; בשלטון על חרתו הציונית בתנועה ונסיגה ויתור של נטיות שלנוכח חדשה ) , ציונית ( הסתדרות מאבק ניהל ארץ-ישראל ; של ההיסטוריים בגבולותיה יהודים למדינת התביעה את דגלן אינט- פני על הנבנית המדינה של לצרכיה זכות-בכורה למתן ורב-מעש רב-פולמוס לאוואקו- וקרא המתקרבת השואה מפני עמו את הזעיקהכול : ועל מעמדיים ; רסים לארץ-ישראל . הגלות מארצות יהודים מיליוני של ומאורגן מהיר לפינוי — אציה * ז והשפעתה תורתו של כוחה במה אך ז׳בוטינסקי . זאב של מעשיו מקצת אלה ז הבריות בפי ז׳בוטינסקי" כ״תורתששגור במה כלול מה עיקריה, הם מה ייחודה, במה את להפרות יפה עדיין כוחם בשנים עשרות לפני שהעלה רעיונות, אותם כל האם על שנתחנכו הסובייטית, ברוסיה יהודיים שצעירים סוד, אותו טמון היכן י מחשבותינו שנכתבו ז׳בוטינסקי, כתבי את ליד מיד מעבירים ומשנתה, הקומוניסטית המהפיכה ברכי שנשבה שלם, דור מחדש מזינים הם במחתרת, עתה שהועתקו ולאחר דור, שנות לפני העיתים . בחלוף גם ז׳בוטינסקי תורת אמת אכן, ז לציון ושואף בנכר, ■¥ - נתארעו לעולמו, הלךמאז דברו . את ז׳בוטינסקי השמיע מאז חלפו כבר שנים עשרות שום מראש לחזות היה יכול לא ממדיהם שאת ובעוצמה, בקצב ומהפיכות מאורעות קמה ובמרכזה ; אירופה במזרח היהודי העם של הכוח מרכז- הושמד תמותה . בן- נחלת ואת ירושלים את שחררה מלחמות, שלוש לחמה בגבורה, שעמדה ישראל, מדינת לגלות, שלא יוכל לא לידיו, זה ספר שיטול מי כל אבל ומלואו . עולם השתנה אבות . לא שז׳בוטינסקי בימינו, הציבורי הוויכוח של במרכזו העומדת שאלה, אין כמעט כי ואקטואליות, חיוניות בהם יש מדבריו ורבים בכוח-שיכנוע . בתבונה, ברגישות, בה טיפל עתה . זה נכתבו כאילו ¥ אלא אינו הוא במלואה . ז׳בוטינסקי של השקפת-עולמו את להקיף בא אינו זה ספר מאה-ושמונה מתוך פרק כל אולם לתורתו . אלף-בית בבחינת עולם-הגותו, אל צוהר הוא, שלנו — והבניין כולה . התורה על ממנו שלומדים אב, כבניין- הוא שבספר הפרקים נועד . ולזמננו לדורנו מבוא דברי 11
|
|