|
|
עמוד:13
31אחדות ופיצול, שלום ומלחמה, שמחה ויגון מבט אישי של משרת ציבור נפתחה חקירה פלילית בישראל בנושאים כספיים הקשורים לפרשה, אך התיק נסגר מחוסר ראיות . ספיחי הפרשה ליוו אותנו גם בשנים הראשונות של העשור החמישי . האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה באופן לא צפוי . היא התבטאה בעיקר באירועי יידויי אבנים ונשק מאולתר, פלסטיני, וגבתה למרבה הצער לא מעט קורבנות גם בישראל ובמיוחד אצל הפלסטינים . לא זה המקום להיכנס לפרטי תולדותיה, אך בהיבט הממשלתי היא נוהלה על ידי שר הביטחון יצחק רבין וצה"ל, תוך קונצנזוס סביר בתוך ממשלת האחדות . ראש הממשלה שמיר תמך באופן מלא ברבין, ומטבע הדברים תמך גם פרס . אירועי האינתיפאדה והאווירה הקודרת בשטח היו בסיס למאמץ אמריקני נוסף בשנת ,1988 שנת כהונתם האחרונה של רייגן ומזכיר המדינה שולץ, להגיע לפתיחת משא ומתן בין ישראל לירדן וגם מול הפלסטינים . לשולץ הייתה תוכנית שראשיתה ועידה בינלאומית, אשר בלעדיה לא היה המלך חוסיין נכון להצטרף לתהליך, דבר שלא מצא חן בעיני ראש הממשלה שמיר . שמיר נתן בשולץ אמון אישי, והיה לכך ביטוי בהזדמנויות שונות, אך בסופו של יום הפער בעמדות מול ירדן לא נסגר . עם זאת, ידידותו של שולץ, שבאה כאמור לביטוי עז באמצע שנות השמונים בתוכנית השיקום הכלכלית, באה לביטוי מיוחד בנכונותו, חרף התנגדות פנימית במחלקת המדינה, להביא לחתימת מזכר למיסוד שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ישראל ובתחומים נוספים . לא אכחד כי הייתה לי הזכות להיות יוזמו של המזכר, וזאת מתוך אמונה במיסוד של תהליכים, כדי שלא יהיו תלויים בנושא משרה זה או אחר בממשל אלא יעמדו על רגליהם שלהם . היוזמה נתקלה בראשונה בהסתייגות מצד גורמים במערכת הביטחון . היו מי שחששו שמא משרד ראש הממשלה מנסה לנכס לעצמו את ניהול שיתוף הפעולה האסטרטגי, אך משהשתכנע שר הביטחון רבין כי לא כך הוא, נפתחה הדרך . שולץ עצמו התגבר על התנגדות מחלקת המדינה, וזאת בתמיכת עוזרו צ'רלי היל והיועץ המשפטי אייב סופר . ביום העצמאות הארבעים של ישראל חתמו בירושלים שמיר ושגריר ארה"ב תום פיקרינג , ובוושינגטון רייגן ושגריר ישראל משה ארד, על המזכר, שכלל מספר שיתופי פעולה ברמה האסטרטגית בהסדר שהיה אמור להתחדש מדי חמש שנים . כמו כן ראוי לציין כי בשנים הראשונות לעשור החמישי הוקמה הרשות למלחמה בסמים, וכן - להבדיל, הוכנס לפעולה המעקב הממשלתי אחר תופעת האנטישמיות בעולם, נושאים שעתידים ללוותנו בעתיד . היתה לי הזכות להיות על עריסת שני אלה . בחירות 1988 בחירות 1988 שבו והולידו תוצאה ללא הכרעה, אך מצבו של שמיר היה טוב יותר נוכח תמיכת הסיעות הימניות, הדתיות והחרדיות . והוא אף חתם על הסכם קואליציוני עמן, אך זה כלל בין השאר התחייבות לחקיקה בנושא שתכיר רק בגיור שנעשה לפי ההלכה . הדבר לא היה לרוחו של שמיר, ובמיוחד עורר תגובות זועמות מן הקהילות הקונסרבטיביות והרפורמיות בארצות הברית . התוצאה הייתה ביטול ההסכם הקואליציוני להקמת ממשלת ימין ודתיים, וכך קמה שוב, בנובמבר 1988 , ממשלת אחדות, אך הפעם כשידם של פרס ומפלגתו על התחתונה . בגלל
|
|