|
|
עמוד:12
אליקים רובינשטיין 12 במהלך העשור לא צלחה תכניתו של המזכיר הידידותי שולץ מ- 1988 ( שנהגתה בתגובה לפרוץ האינתיפאדה הראשונה ב- 1987 בעוד שיוזמת ועידת מדריד יצאה לפועל . הידידות הבסיסית בין ישראל לארה"ב, שכללה גם סיוע אמריקני להדברת האינפלציה ב- 1985 , הסכם סחר חופשי וראשית שיתוף הפעולה האסטרטגי - באה לידי לביטוי בימי הנשיא רייגן ומזכיר המדינה שולץ, פחות מזה בימי הנשיא בוש האב והמזכיר בייקר, ושוב באורח שונה וחיובי בימי הנשיא קלינטון ומזכירי המדינה כריסטופר ואולברייט . היו שני נושאים שהעיבו על יחסי ישראל-ארה"ב במרוצת השנים שקדמו לעשור החמישי ונמשכו במהלכו ; האחד פרשת פולארד, והאחר איראנגייט . ג'ונתן פולארד, יהודי אמריקני, עובד אזרחי במודיעין הצי של ארה"ב, הופעל על ידי הלשכה לקשרי מדע ( לק"מ ) , גוף במשרד הביטחון, בעקבות יוזמה מצידו לסייע לישראל, וסיפק חומרי מודיעין . הפעלה זו הייתה איוולת מעיקרא . הסתייעות מודיעינית ביהודי בליבת המודיעין האמריקני היא גורם סיכון מובהק למדינת ישראל . בכך הודה לימים גם רפי איתן, שכיהן אז כראש הלק"מ . מכל מקום, כאשר הוברר לפולארד בנובמבר 1985 שנחשף על ידי גורמי החוק האמריקנים, הוא ניסה להיכנס לשגרירות ישראל יחד עם רעייתו הראשונה . אולם השניים הוצאו על ידי קצין הביטחון . כיהנתי אז בוושינגטון כציר ( סגן השגריר ) , ובהיעדר השגריר מאיר רוזן הייתי הממונה באותו יום על השגרירות . על הוצאת הזוג ממתחם השגרירות קיבלתי דיווח לאחר מעשה . המעצר, המשפט וגזר הדין של מאסר עולם שהושת על פולארד היכו גלים ביחסי ישראל-ארצות הברית, ובין היתר פתחו תיבת פנדורה של חשדנות אמריקנית כלפי פעילות גורמי ביטחון של ישראל בארה"ב . בהקשרים אלה נזדמן לי לנהל לאורך חלק ניכר מן העשור החמישי מו"מים מול גורמי ממשל אמריקנים כגון מחלקת המדינה, משרד המשפטים ועוד, במאמצים רבים - שלצערי הרב לא צלחו, להשיג שחרור מוקדם לפולארד . אמנם הצלחנו לפעול לשחרור מוקדם של רעייתו הראשונה ופעלנו בנושאים של ספיחי הפרשה, אותם הישראלים שהיו מעורבים בכך . לכך הצטרפה פרשת איראנגייט, סיפור מורכב של מעורבות ישראלים מתוך הממסד הישראלי ומחוצה לו, בפעילות שכללה עסקה סיבובית בסיוע מתווכים ישראלים שבמהלכה נמכר נשק אמריקני דרך ישראל לאיראן . במקביל, הועברו כספים - שלא כדין מבחינת הדין בארה"ב - על ידי גורמים בממשל האמריקני למורדים ( הקונטרס ) בניקרגואה . בנושא היה כרוך גם שחרור בני ערובה אמריקנים בלבנון . הפרשה הפכה לשערוריית ענק בארה"ב, וכללה דיונים בוועדות מיוחדות של הקונגרס והסנאט וכן פעולות של תובע פלילי מיוחד שנתמנה לשם כך . הנושא פרץ לידיעת הציבור בסתיו 1986 וגלש לתוך העשור החמישי . הדרג המיניסטריאלי שעסק בכך בישראל היה "פורום ראשי הממשלה" הנזכר . לא ידעתי על הפרשה בעת התרחשותה, אך הייתי אז יו"ר הצוות שעסק בחילוץ ישראל מן הבעיה אליה נקלעה . עבדתי עם איש חמודות, אלוף ( מיל' ) רפאל ורדי, שנתמנה יועץ מיוחד בעניין זה . תוצר עבודתנו המשותפת היה הסכם שהושג ביוני 1987 עם ועדות הקונגרס בוושינגטון שעסקו בפרשה . הסכם זה היה חדשני מסוגו, כיוון שנעשה מול גורמי הקונגרס ולא מול הממשל, וזאת בהתניה שלא יימסרו לתובע המיוחד חומרים בטרם נגיע איתו להבנות לגבי המעורבים הישראלים, אשר הושגו מאוחר יותר במארס 1988 . ב- 1989
|
|