פתח דבר

עמוד:10

12 | פתח דבר גלגוליה של התבנית האוטוביוגרפית באים לידי ביטוי בריבוי וריאנטים של קריאה / כתיבה בשתי החטיבות הבאות . בדרך הייסורים שעברה עד שנותרה "ליידי רעבה מחוץ לארוחה" מקיימת זרחי שיח ושיג עם כמה וכמה מזני הפרא של ספרות העולם . כמשוררת קוראת, שהקריאה שלה מקורה ברעב לחיים, היא מתגלה כמי שחוללה הפיכה בספרייה וכבוראת שושלות . בשער השני, "קרוא וכתוב", נחשפת הכתיבה מחדש כחיונית להתנסויות של זרחי בתוך קנון מבוצר, אך גם נזיל להפליא, כמו גם לקריאות חדשות ברוח המאה ה - 21 . בשער האחרון, "פואטיקה על - פי זרחי", נדרשים החוקרים לשאלות הנוגעות למעמדן של המציאות ושל הידיעה ולכוחה של הלשון ביצירתה של נורית זרחי ; כמו כן, מוצעים מפתחות לדרמה של מיקומה העצמי בהקשר של הספרות העברית מזה, ולמול ספרות העולם מזה . בסופו של הספר מובאת גם שיחה מדומיינת שכתב המו"ל שלה, הנעה בין חוויית מסע להתנסות בכתיבה . זה לצד זה מאפשרים המאמרים להעמיק בשלבים שונים בהתפתחות עולמה, באומנות הסיפור ובמשושי הזיכרון שהיא משכללת מהכורסה מתנדנדת ( 1970 ) , דרך ילדת חוץ ( 1978 ) , משחקי בדידות ( 1999 ) ובצל גבירתנו ( 2013 ) , ועד לאוטוביוגרפיה של דלת ( 2018 ) ; בהצטללות קולה השירי של זרחי וגדילתו, בדרכה מהמשוררת הצעירה הכותבת : "מזמן מזמן, אחור אחור הייתי פעם גדי שחור / לא היה חביב ממני בעדרי רחל אמנו" ( "שבע" ) ו"אבל בתוכי תינוקות / הזויים מוצצים" ( מטעי בר 1974 ) , לזו שבהכליאה מקהלה של פסיון נוצרי עם קינת רחל ועם בלוז של שיר ערש אפריקאי, מעמתת אותנו עם בכי תינוק ( מלון היפנודרום 1998 ) ; בין זו שחסתה והתייסרה "בצל גבירתנו" לזו שבאה חשבון עם קין והבל שבתוכה : "לא יכולתי להבדיל / ביניהם בצל המַּרְאָה, בצִלִּי" ( אררט 2015 ) . הַחֹשֶךְ צֶבַע הַצְּבָעִים נולד כמחווה של אהבה . כשעבדנו על הספר התבהר לנו כי בד בבד עם התזוזות במעמדה של האִשּה הכותבת והכוח החדש שהעניקה נורית זרחי לנפש הילדית, חושפת יצירתה את גלגוליה של גבירת השירה, המתקלפת ממחלצותיה ומתגלה מחדש נטולת הגנות ברגע הכי דומה לחיזיון של היכחדותה . גם אם צודקת זרחי באמירתה ש"השירה לא תָּצֵל", אין בלִבּנו ספק כי אומנותה פורעת הדמיון חוללה תמורה בגנאלוגיה של השירה העברית וביחסה של הספרות הישראלית לאטלנטיס שלה . לילך לחמן, קציעה עלון

הוצאת גמא


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר